לפי משרד שטיינמץ עמינח, ה (CRS (Common Reporting Standard, זהו תקן אחיד עבור מדינות, אשר נוצר והוקם ע"י ארגון ה OECD, לטובת איסוף של מידע בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים, וזאת על מנת לקיים חילופי מידע, במטרה לאכוף מס בין מדינות. המוסדות הפיננסיים יהיו אלה שיאספו את המידע אודות חשבונות התושבים הזרים, ולאחר מכן, יועבר לרשויות המס במדינה, לצורך העברה למדינה המקורית של בעלי החשבון, בהליך המתבצע באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי קבוע.
ה- CRS מהווה היום חלק מההסכמים הבילטרליים שנחתמו ע"י מדינת ישראל ומדינות אחרות בעולם, לטובת ליישום חילופי מידע אוטומטיים. בכדי למנוע תכנונים שמטרתם למנוע זיהוי והעברת המידע, תוכנן התקן, כך שתחולתו תהיה רחבה ואחידה, וזאת לרבות באמצעות הגדרה רחבה של המושגים "מוסד פיננסי" ו"חשבון פיננסי", הליך בדיקה מקיף ואחיד לזיהוי חשבונות פיננסיים של תושבים זרים וכן העברת מידע פיננסי מקיף אודות חשבונות שזוהו כחשבונות של תושבים זרים. כך לדברי משרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח.
עוד מוסיפים בשטיינמץ עמינח: "בתאריך ה 01.01.2019, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות בנושא, וזאת כחלק מהליך ההטמעה בדין הפנימי של ההתחייבויות הבינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים, שמדינת ישראל לקחה על עצמה מכח תקן ה-CRS. עם החלת התקן החדש של ה־OECD תוכל רשות המסים בישראל, לדעת על כל מי שהחזיק חשבון בנק או השקעות בחו”ל, לרבות איזה הכנסות היו לו ומה היתרה שלו".
