כפי שפורסם בחוזר משרדנו בנושא ניכוי הוצאות רכב וזקיפת שווי שימוש לעובד, בשוק משווקים קודנים הכוללים מערכת GPS, המפיקים "יומן נסיעות ממוחשב". קודנים אלו מזהים את נסיעות הרכב ונותנים בקרה מלאה ומדוייקת על השימוש ברכב הלכה למעשה, לשימוש עסקי או לשימוש פרטי. כפי שהדגשנו, שימוש ביומן זה כבסיס לקביעת שווי הרכב (כיחס בין נסיעות עסקיות לפרטיות) אינו מעוגן בחקיקה. בנוסף, משרדנו צפה שיישום תכנון מס זה יגרור תגובות נגד חריפות מצד רשות המסים ובכלל זה העברת תיק הנישום לדיון שומתי.
ואכן, ביום 30.7.2012 פורסמה על ידי רשות המסים החלטת מיסוי שלא בהסכם בנושא (החלטת מיסוי 4586/12, להלן: "החלטת המיסוי").
החלטת המיסוי דנה בחברה העוסקת במתן שירותים בכל רחבי הארץ, ומעסיקה לשם כך טכנאי שירות המטפלים בעשרות לקוחות. טכנאי השירות טענו כי כ–75% מנסיעותיהם ברכבים המסופקים להם על ידי המעסיק (דהיינו חברת השירותים) הינו לצורך מתן השירותים עבור המעסיק. ממילא, הטכנאים ביקשו כי יזקף להם רק שווי רכב יחסי לפי היחס בין השימוש העסקי והפרטי ברכב המעסיק.
רשות המסים דחתה את הטענה על הסף, ובהחלטת המיסוי נקבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי חובה לחייב כל עובד אשר מקבל רכב ממעסיקו בשווי שימוש מלא כקבוע בתקנות בהתאם לסוג הרכב שצמוד לעובד.
נראה כי החלטת המיסוי מעידה שעמדתה הנחרצת של רשות המסים הינה כי גם במקרה שבו ברור שאחוז השימוש העסקי מאוד גבוה עדיין יש לזקוף את סכום שווי השימוש שנקבע בתקנות ללא הקלה או סטיה כלשהי.
יצויין כי בבתי המשפט תלויים ועומדים דיונים בנושא התוקפים את עמדתה האמורה של רשות המסים, ומשרדנו יעדכן בכל התפתחות נוספת בנושא.
שטיינמץ עמינח ושות' יעמדו לרשותכם למתן כל מידע נוסף ובירורים בנושא.
