תקציר אמנה בין ישראל לבין ארגנטינה בדבר מניעת מסי כפל בהפעלת כלי שיט וכלי טיס בתובלה בין-לאומית
חובת האמנה הינה על בני אדם תושבי אחת המדינות או המתקשרות או שתיהן.
תושב - "תושב מדינה המתקשרת" דהינו כל אדם אשר נתון לפי דיני המס חייב במס למדינה מכוח מקום מושבו, מקום מגוריו, מקום ניהול עסקיו, מקום רישומו או כל מבחן אחר דומה.
יחיד אשר לפי האמור לעיל נחשב לתושב שתי המדינות, אזי תושבתו תקבע לפי המבחנים הבאים (המבחנים אינם מצטברים אם נתקבלה הכרעה אין לעבור למבחן הבא):
- המדינה בה עומד לרשותו בית קבע.
- מרכז האינטרסים החיוניים.
- מקום בו הוא נוהג להתגורר.
- יראוהו כתושב המדינה שהוא אזרחה.
- הסכמה הדדית.
לגבי חבר בני אדם תושבי שתי המדינות המתקשרות בהתאם לדין הפנימי של כל אחת המדינות המתקשרות, יראו את מקום מושבו לפי מקום השליטה והניהול של חבר בני האדם. במידה ולא ניתן לקבוע את מקום השליטה וניהול של חבר בני האדם המחלוקת תיפתר בהסכמה הדדית בין הרשויות.
מיסים על הכנסה ועל רווחי הון- רווחים הנובעים מהפעלת כלי שייט או כלי טייס, יהיו חייבים במס במדינת התושבות של המיזם.
רווחי תעבורה בינלאומית תכלול רווחי שכירות של כלי התעבורה הבינלאומית, רווחים משימוש במכולות ומהשתתפות בסיבולת בעסק בינלאומי.
רווחים ורווחי הון מהעברת כלי שיט או כלי טייס המופעלים בתעבורה בינלאומי למדינת התושבות של מיזם תינתן זכות המיסוי הבלעדית.
הוראות כלליות
• כמו כן, באמנה ישנם סעיפים אשר מונעים אפליה באופן המיסוי של תושבי מדינה מתקשרת אחרת במדינה מתקשרת.
• רשויות המס רשאיות להגביל את הטבות בהסכמה הדדית, אם לדעתן השימוש באמנה הינו באופן שבו מנצלים את הוראותיה לרעה.
• הרשויות יחליפו ביניהן מידע ככל שיידרש לצורך ביצוע האמנה ומניעת תרמית או התחמקות ממס.
