מהי 'עבודה ממושכת' ומי יכול לדווח עליה?
על קבלן מבצע חלים סעיפים 8א(א) ו-8א(ב) לפקודת מס הכנסה והם אלו שקובעים את עיקרי הדברים. ראשית יש להבין הגדרות בסיסיות על מנת לדעת על מי הסעיפים חלים:
עבודה ממושכת
עבודה שביצועה נמשך מעל לשנה (לא רק קבלני בניין). הסעיף מתייחס לקבלני בניין, ללא ציון תקופת העבודה. קיימת פרשנות לפיה סעיף זה חל על קבלן בניין שמשך ביצוע עבודתו הינו פחות משנה. הסעיף ממעט בניית בניין בידי בעלו, היות וסעיף 8א (ג) חל עליו.
הכנסות מעבודה ממושכת
אלו הכנסות מעבודה הנחשבת כ'עבודה ממושכת' לפי סעיף מקור 2(1), הן מביצוע והן ממכירה. מאחר והסעיף לא מגדיר מיהו קבלן מבצע, ניתן להסיק שכל מי שמבצע עבודה ממושכת נכנס להגדרת 'קבלן מבצע'. אמנם רשויות המס לא מחילות הוראה זו על נותני שירותים, אך הסעיף כן חל על יצור מוצרים בלתי מוחשיים ועבודות מו"פ.
מתי יש לדווח על הכנסות או על הפסדים
נישום אשר עוסק בעבודה ממושכת ידווח על הכנסותיו ממנה בשנת המס שבה סיים לבצע 25% מההיקף הכספי של העבודה או מההיקף הכמותי של העבודה - לפי בחירתו. יש לציין, כי על הנישום להתבסס על הערכות, על מנת לקבוע את אחוז היקף העבודה שבוצעה. שינוי באומדנים יעשה כשינוי אומדן, וזאת מיום השינוי והלאה. לא ניתן לתקן אומדנים בדוחות קודמים, אם אלו התבססו על ראיות נאותות בעת עריכת הדו"ח (פס"ד ישראניל).
מה לגבי הפסד מעבודה ממושכת? הוא יובא בחשבון, כך קובע הסעיף, רק כאשר הנישום הגיע לשיעור השלמה של 50% ומעלה מההיקף הכספי או הכמותי של העבודה. יש לציין, כי לצורכי הדיווח החשבונאי יש להכיר בכל ההפסד, אך לצורכי מס יש להכיר בהפסד לפי גובה שיעור ההשלמה.