ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות נפוצות מעולם המיסוי וראיית החשבון:
המועד האחרון שרואה החשבון יידרש להגיש את הדוחות לרשויות הינו 30/04 או 31/05 - תלוי באופן ניהול החשבונות. לרו"ח ניתנות ארכות מאוחרות יותר להגשת דוחות לנישומים המיוצגים על-ידם.
כאשר החלפתם מנה"ח, רצוי שתוודאו כי המערכת של מנה"ח החדש בנויה לקבל גיבוי ממוחשב מהמערכת של מנה"ח הקודם וזאת כדי שהמעבר יעשה באופן חלק.
הנה"ח כפולה הינה השיטה הנפוצה ביותר של הנה"ח, בה רישום הפעולות הפיננסיות מתבצע באמצעות שני חשבונות, כאשר חשבון אחד מחויב והשני מזוכה. בצורה הזאת נשמר האיזון בין החובה לזכות.
הנהלת חשבונות כפולה הינה שיטת רישום של הנהלת חשבונות כאשר רישום עסקאות נעשה בשני חשבונות: האחד בזכות והשני בחובה. שני החשבונות לעולם יתאזנו. העסק שלך ינהל את ספריו עפ"י אופיו. הווה אומר, עסקים המוגדרים כגדולים בהיקף פעילותם, ינהלו את ספריהם בהנהלת חשבונות כפולה. הדבר נכון גם לגבי עסקים המוגדרים כקטנים בהיקף פעילותם, אשר ינהלו ספריהם בהנהלת חשבונות חד צידית. הנקודות הבאות יכוונו אותך באיזו הנהלת חשבונות עליך לבחור: אם אתה בעל עסק קטן והמחזור העסקי שלך לא דיו ביחס למקובל בשוק ולרף שנקבע וכן, הנך עוסק פטור או בעל עסק קטן אשר עומד בקריטריונים הרשומים בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), נראה שתתאים לך הנהלת חשבונות חד צידית. הנהלת חשבונות כזו תפרט רק את ההכנסות וההוצאות ובכך תיתן מענה רק על רווח והפסד של העסק שלך. לעומת זאת, אם אתה לא עומד בקריטריונים המנויים מעלה וכשיטת הנהלת חשבונות הנפוצה ביותר, נראה שתתאים לך דווקא הנהלת חשבונות הדו-צידית, או בשמה המוכר "כפולה". אם אתה מתקשה להשיב על שאלות אלו, הרו"ח שלך ידע להשיב עליהן ולכוון אותך בהתאם.
מנהל חשבונות פנימי הינו מנהל חשבונות המועסק כשכיר בארגון ועבודתו מוקדשת כולה לטובת הארגון. זאת בשונה ממנהל חשבונות חיצוני שזה למעשה פנייה לחברת הנהלת חשבונות חיצונית אשר מטפלת גם בלקוחות אחרים. תפקידו של רו"ח, לבצע ביקורת על הנהלת חשבונות ולכן חשוב שגם אם בוחרים במנהל חשבונות חיצוני שהוא לא יהיה הרו"ח של הארגון.
כל ארגון יבחר את האופן בו ירצה לעבוד עפ"י הנוחות ואופי העסק שלו (אין עניין של חוקיות). להלן הסברים ליתרונות וחסרונות לסוגים השונים, המהווים מעין תמונת ראי האחת לשנייה: אלו שמשתמשים בהנהלת חשבונות פנימית מרבים להעיד על היתרונות שכוללים, בין היתר, את הבאים: מאחר והנהלת חשבונות מתנהלת על בסיס יומי ובמשרד החברה (זמינות), הדבר מהווה יתרון בולט. הדבר יגרום להנהלת חשבונות להיות מהירה, שוטפת וטובה יותר (הבנת תהליכים טובה). כמו כן, הסיכון לטעויות נמוך יותר (מהשיטה השנייה). אלו שהשיטה לא מתאימה להם יעידו על כך שהחיסרון העיקרי שלה הוא עלות והוצאות אחזקה גבוהות. והפוך, אלו שמשתמשים בהנהלת חשבונות חיצונית, יעידו כי העלות והן הוצאות האחזקה נמוכות. מנגד, חסרונות הנהלת חשבונות חיצונית כוללים, בין היתר: בהנחה שקיימים מספר לקוחות למנהל/ת חשבונות, התהליך מתבצע בסרט נע ויש חשש שהבדיקות לא תתבצענה כהלכה, במיוחד מאחר והמדובר בפעילות של הנהלת חשבונות מרחוק ובתהליך איטי. בנוסף, אין תקשורת ראויה עם מנהלי החברה עד כדי איבוד מידע פיננסי טוב וזמין. כמו כן, סיכון לטעויות גבוה יותר (מהשיטה השנייה) והבנת תהליכים פחותה מהשיטה השנייה.
מומלץ להפריד את מנהל חשבונות מהרואה חשבון שלך, כך שיהיה גוף שיבקר את העבודה. בנושאים הקשורים לרישום אירועים חשבונאים שאירעו במהלך התקופה כמו למשל טיפול בחשבוניות, יש לפנות למנהל חשבונות. מנהלי חשבונות עוד מתעסקים בהתאמות לבנקים, תשלום לספקים וכו'. לעומת זאת, נושאים הקשורים לכל הטיפול והליווי מול רשויות המס (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ), הם עבודתו של משרד רואי חשבון. בנוסף, רואה חשבון מקבל את רישומי הנהלת חשבונות ומבצע ההתאמות הדרושות, פיקוח וביקורת על עבודת הנהלת חשבונות ועל עבודת הנהלת החברה שאלו מתורגמות ע"י דוחות כספיים והדיווחים הסופיים הנגזרים מהם, טרם העברתם לרשויות המס.
חברה משפחתית מוגדרת בסעיף 64א' לפקודת מס הכנסה וסעיף 76(ד)(1) מגדיר בני משפחה לעניין זה. זוהי חברה שכל בעלי מניותיה הינם בני משפחה אחת בכפוף כאמור לרשימה כפי שמגדיר החוק. מאחר וניתן להקים חברה גם ע"י יחיד, מבחינה טכנית, ניתן לסווג את החברה כחברה משפחתית. רואי חשבון מנוסים יוכלו להתוות עבורך את הדרך הנכונה לבחירה.
כדי להחליט האם פתיחת חברה היא החלטה נכונה עבורך, עלייך לבחון כמה דברים:
האם יש לך משאבים כספיים זמינים לניהול תקין ושוטף, מהו צפי מחזור ההכנסות, עד כמה תצטרך להשקיע כדי להגיע להצלחה וכו'.
במידה ולאחר בחינת הנתונים בעזרת גורם מוסמך מצאת שאתה עומד בתקנים, השלב הבא יהיה פתיחת חברה!
*פעילות החברה שלך היא בין לאומית? ניתן גם לשקול הקמת חברה בחו"ל.
נכון, פתיחת חברה כרוכה בתשלום אגרת רישום ובהגשת טפסים אשר מאומתים ע"י עורך דין לרשם החברות.
הטפסים שיש להגיש הם: טופס בקשה לרישום חברה (פרטייה העיקריים של החברה שעתידה להפתח), תקנון חברה, הצהרת דירקטורים ראשונים, הצהרת בעלי מניות ראשונים, טופס הגשת מסמכים לרישום חברה (בשונה מהטופס הראשון- פרטים ליצירת קשר ו3 שמות חלופיים למקרה והשם הראשון לא יתקבל). אישור על פתיחת החברה יתקבל עד כ14 יום מתאריך ההגשה ולבסוף תקבל החברה תעודת התאגדות ומספר ח.פ (מספר הרישום של החברה).
דוח שנתי ובשמו השני "טופס 1301" - טופס המציג ומפרט את כל ההכנסות הנכונות לאותה שנת המס. דוח זה מגדיר את המיסוי הסופי שעלינו לשלם. חשוב לציין כי כלל ההכנסות אשר עליהן קיים מיסוי מחושבות ע"פ סה"כ ההכנסות של אותה שנת המס בלבד. כתוצאה מכך, עלינו להבין כי ברגע שסך ההוצאות המוכרות גבוה יותר, כך סכום המיסוי החייב במס הינו קטן יותר. שנת המס מחושבת מה-1 בינואר של כל שנה ספציפית עד ל- 31 לדצמבר של אותה השנה.
הצהרת הון ראשונה, היא החשובה מבין כל ההצהרות שיוגשו לאחריה. הצהרת הון ראשונה נדרשת כאשר אדם פותח עסק כעצמאי או מקים חברה בע"מ ועובר למעמד נישום החייב בדיווח על הכנסות. בהמשך תוגש הצהרת הון שניה והלאה.
במידה והפעילות שלכם מתוכננת להיות חוצת יבשות ובינלאומית, ביכולתכם לשקול אפשרות הקמת חברה בחו"ל. קיימים יתרונות משתנים, הקלות, פטור ממס החברות והטבות מס שונות במדינות השונות. לפני פתיחת החברה, רצוי לבדוק אפשרות לרישום החברה באחת מהמדינות הנחשבות למקלטי מס. זאת משום שמדינת מקלט מס נהנית משלל הקלות ומהסכמי אמנות מס עם מדינות נוספות.
טופס 1214, הינו דוח המוגש כל שנה למס הכנסה לטובת חישוב המיסוי הסופי שעל מס הכנסה לגבות מהנישום בגין הכנסותיו באותה השנה. קיימים מקרים שבהם לאחר הגשת הטופס ינתן החזר מס, אך קיימים גם מקרים בהם הנישום ידרש לשלם תשלום נוסף. כל זאת בכפוף לחוק. על הטופס להיות מפורט ולהכיל סכומי הכנסות מדוייקים לפרטי פרטים. יש לשים לב כי במקרים רבים עלינו לצרף לטופס טפסים נוספים שעשויים להשפיע ולשנות את גובה המיסוי, כגון: טופס 1341, טופס 1214, דוח רווח והפסד, דוח שינויים בהון עצמי ועוד...
כן, הנהלת רשות המיסים החליטה שכאשר ה-15 לחודש יוצא ביום המנוחה השבועי (כל אחד לפי יום המנוחה של דתו), ידחה מועד הדיווח והתשלום ליום שלאחר מכן, ובדוגמה שלנו יום ראשון.
תנאי שימוש באתר:
מידע הכלול באתר בכלל ובעמוד זה בפרט אינו מהווה משום ייעוץ, חוות דעת, המלצה או הצעה לפעול בדרך כלשהי. משרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח ושות' או מי מטעמו מעדכנים את המידע הנכלל באתר בהתאם לשינויים בחוק וללא הודעה מוקדמת, ולא תהיה לך כל טענה, תביעה ו/או דרישה כלפי משרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח ושות' בגין ביצוע שינויים כאמור ו/או תקלות שיתרחשו עקב ביצועם. משרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח ושות' ושות' אינו מתחייב כי מידע שנמצא באתר במועד מסוים יוסיף להתפרסם בו גם בהמשך. עמוד זה של שאלות ותשובות מכיל מידע כללי ואינו מהווה המלצה לפעולה.