לאחרונה פורסמה חשיפה של מערכת כלכליסט, ולפיה רשות המיסים בישראל פנתה למקבילתה השוויצרית על מנת לקבל מידע אודות 120 אנשי עסקים עשירים ואמידים וכן אודות בני משפחתם, וזאת על מנת לבחון אם אלו פועלים במקלטי מס.
בין השמות שנחשפו בפרשה, נמצאים משפחות ואנשי עסקים מהמוכרים בישראל, כמו משפחות עופר, לבייב ושטראוס. על פי הכתבה שפורסמה, המידע שמבקשת רשות המיסים הישראלית לקבל לידיה, הוא בהתבסס על זכותה לעשות כן בהתאם לאמנת המס הקיימת בין שווייץ לישראל. לרשות המיסים בשווייץ מידע לא מועט בגין רישומים, דיווחים והצהרות הון שונות של ישראלים אלו, מה שיכול לעזור לרשות המיסים לבצע גביית מס מחברה או אדם שמנהלים את נכסיהם מישראל.
תיקון 207 לפקודת מס הכנסה¹ הוסיף חלק הכולל הוראות המאפשרות חילופי מידע וסיוע בין ישראל לבין מדינה אחרת שעמה חתמה ישראל על אמנה למניעת כפל-מס או על הסכם לחילופי מידע. חלק מאמנות המס שמדינת ישראל חתומה עליהן כולל סעיף ספציפי שעוסק בחילופי מידע, וזה אכן קורה בשטח: ישראל אכן פונה למדינות אחרות ומקבלת מידע על תושביה המבצעים עסקאות או מפיקים הכנסות בחו"ל.
למעשה, ישראל אימצה חלק מאמנת המודל (מודל ה-OECD) והמכשיר המולטילטרלי-MLI (מנגנון מסוים לאימוץ כללים אחידים, כולם או חלקם על אמנות מס בין שתי מדינות) במטרה להילחם בתופעת שחיקת בסיס המס ובריחת מס למקלטי המס השונים. אם שתי מדינות אשר חתומות על אמנת מס מאמצות כלל מסוים מה-MLI יהיה זה תקף כאילו תוקנה האמנה בהתאם. בין אותם כלים וכללים נוצר המנגנון של חילופי מידע בין מדינות באופן הדדי. לא כל המדינות חתומות על אותם הסכמים, ולא כל המדינות אימצו את אותם או כל הכללים, אבל זה תחום שמתפתח וסביר שימשיך להתפתח עם הזמן.
באשר למקלטי מס, חשוב לציין כי עצם פעילות של חברות במקלט מס היא דבר חוקי, כל עוד נעשה תכנון מסודר, חוקי ולגיטימי ואכן ישנה פעילות מסחרית ולגיטימית, ולא רק למראית עין, והכל בהתחשב, בין היתר, גם בדין הפנימי, באמנות המס ובהוראות הרלוונטיות. כמובן שיש לתכנן את המס ולא את ההתחמקות ממס. לעתים, נוצרת תחושה כי פעילות חברות במקלטי מס יוצרת ניחוח של אי חוקיות, אך זה קורה כשיש התחמקות ממס ומראית עין ולא כאשר באמת מבוצע תכנון, וזו כידוע, בעיה בפני עצמה.
לרשות המיסים ברור, כי ככל שהאדם 'עשיר' או 'אמיד' יותר, כמובן שפוטנציאל גביית המיסים ממנו עולה, אבל סביר שהמטרה העיקרית של רשות המיסים ברדיפת האנשים האמידים והעשירים בישראל, היא בעיקר פרסום, במטרה ליצור אימפקט והרתעה, וכמובן גם במטרה לשפר את תדמית הרשות. התדמית הרצויה היא שהרשות 'רודפת' אחרי הגדולים ביותר ולא רק אחרי 'האזרח הקטן והמסכן'.
