להלן עובדות המקרה שהובא בפני בית המשפט. בשנת 1996 רכשה חברה מגורמים פרטיים בניין אשר כלל גם דירות מגורים. לאחר שיפוץ וחלוקה מחודשת של הדירות מכרה החברה בשנת 2003 את הדירות.
במקרה שכזה בו נרכשת דירת מגורים על ידי עוסק מורשה מגורם פרטי אשר לא מוציא חשבונית, קובע סעיף 5(ב) לחוק מס ערך מוסף כי במכירת אותה דירת מגורים בידי העוסק המורשה ישולם המע"מ מההפרש שבין מחיר הדירה בעת המכירה לבין מחירה בעת הרכישה.
לאור הוראות החוק ביקשה החברה לשערך את מחיר הרכישה ולשלם מע"מ על ההפרש בין מחיר המכירה של דירות המגורים לבין מחיר הרכישה המשוערך שלהן ולא מחירן הנומינלי ביום הרכישה.
בית המשפט אכן קיבל את עמדת החברה, וקבע שלמרות שבאופן כללי לא ניתן לשערך תשומות אשר לא קוזזו באופן מיידי ומקוזזות לאחר זמן, הרי שבמקרה זה בו ישנו הסדר ספציפי, על אף שהחוק לא קובע במפורש מנגנון שערוך, הרי שמבחינה כלכלית יש לאפשר שערוך מחיר המכירה על מנת להגיע לתוצאה כלכלית נכונה.
כמשרד רו"ח, אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה נוספת בנדון.
