בהתאם להוראות סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה, חברה רשאית לשלם קצבה לבעל שליטה או לקרובו בשיעור של 1.5% לשנה כפול מספר שנות העבודה וכפול משכורת ממוצעת. הוצאה בגבול הסך האמור תיחשב כהוצאה מוכרת לחברה, ומאידך פטורה בידי מקבלה עד לגובה תקרת הפטור בהתאם להוראות סעיף 9א' לפקודה.
לדוגמא: נניח שלמנהל שולמה משכורת ממוצעת של 20 אש"ח. המנהל עבד בחברה 20 שנה. יוצא מן האמור כי סכום הקצבה המותרת לחודש הינה 6,000 ₪ לחודש (= 20,000 * 1.5% * 20 ).
יתרונות מס אפשריים מתשלום קצבה:
- במידה ואחרי הפרישה החברה ממשיכה לפעול – עם שותף שנשאר או למשל עם אחד הילדים שממשיך את העסק, אזי תשלום הקצבה כאמור יהווה הוצאה מוכרת לחברה. אצל המנהל, זה יהיה פטור או כפוף לשיעור מס נמוך. שכן, לאחר גיל פרישה המנהל זכאי לפטור לפי סעיף 9א' לפקודה. אם אין לו מספיק קצבה מקופת גמל כדי למצות את כל הפטור שהינו זכאי לו, אזי זוהי דרך נוספת להשלים עבורו את סכום הקצבה הנדרש. במאמר מוסגר נעיר שאם החברה תפסיק לפעול לאחר פרישת המנהל ותיוותר לה יתרת עודפים, ייתכן ובמקרים מסוימים אפשר יהיה להשתמש בעודפים לשם תשלום קצבה במקום חלוקת דיבידנד.
- אם סכום הקצבה מגיע לשאירים (לבן הזוג או לילדים עד גיל 21) – אז סכום הקצבה יהא פטור אצל השאיר בפטור עצמאי עד "תקרת הקצבה המזכה" כהגדרתה בסעיף 9א' לפקודה (כיום 8,480 ₪). יודגש כי מדובר בפטור עצמאי מכוח סעיף ייעודי בפקודה לקצבאות שארים (סעיף 9(6ו) לפקודה) ואינו קשור לפטור הקבוע בסעיף 9א' לפקודה. הפטור לפי הוראות סעיף 9(6ו) דורש שזה יהיה תשלום קצבה המשתלם, בין היתר, "מכוח הסכם", ולכן יש לעגן זאת מראש בהסכם חתום עם המנהל.
- הקצבה נחשבת כהכנסה מיגיעה אישית, ולכן, אם הפורש יהיה נכה בשיעור 100% לפי סעיף 9(5), אזי הקצבה תיכנס למסגרת ההכנסות הפטורות של הנכה.
בעניין זה:
בעל שליטה – מי שמחזיק ב-10% לפחות במניות החברה, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם "קרוב".
משכורת ממוצעת – סך הכנסתו של העובד מעבודה במהלך כל שנות עבודתו בחברה, כשהוא מחולק בשנות עבודתו בחברה.
