מצד שני, לצד הוודאות הזאת, ישנן שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא שהמהלך הזה הוא חד צדדי לטובת רשות המיסים: לפי מה שנרמז מן הפרסומים, כאשר אדם נמצא מתחת ל-183 ימים מחוץ לישראל, ישנה חזקה חלוטה (שלא ניתן לערער עליה) שהוא ימוסה כתושב ישראל. מצד שני, אם אותו אדם נמצא מעל 183 ימים מחוץ לישראל, רשות המיסים תוכל עדיין לקבוע (אם תבחר לעשות כן) כי מרכז חייו בישראל, לפי מבחן מרכז החיים. כלומר, מדובר בתיקון שאם יעבור, יהיה מוטה באופן מוחלט לטובתה של רשות המיסים, ועשוי לקפח אזרחים רבים שייפגעו מכך. יש בכך חוסר הגינות מובנה.
בעיה שנייה שעשויה להתעורר, היא בעייה מובנית בתוך תיקונים מסוג זה, שמפקיעים את מרחב שיקול הדעת לטובת מבחן דווקני עיוור לנסיבות. למשל, במצב כזה שבו עוברים למבחן בינארי שכזה, נוצר כר נרחב למניפולציות. יהיו אנשים שייספרו את הימים באופן דווקני רק כדי לעמוד במבחן הימים וכדי להיות ממוסים מחוץ לישראל, וברור שהם "הערימו" על המבחן. כמו כן, קשה לקבל מצב שבו יהיו אנשים שברור שמרכז חייהם אינו בישראל, אך מבחינת מבחן הימים הם ייחשבו כמי שעדיין תושבי ישראל, והוצאת שיקול הדעת מן המשוואה בעצם מפלה אותם לרעה באופן שרירותי וללא הצדקה מהותית.
