4.27.1 שינויים בחוק לעידוד השקעות הון
מתוך רצון להתאים את החוק לתעשייה עתירת ידע, כדי לעודד חברות מתאימות להתבסס ולהרחיב את פעילותן בישראל, באמצעות מחקר ופיתוח, לקבוע תמריץ לעידוד פעילות חדשה בישראל ולהעלות את רמת הפריון והחדשנות מוצעים מספר שינויים בחוק לעידוד השקעות הון, כדלקמן:
הטבות במס בשל "מפעל טכנולוגי מועדף"
נקבע כי הכנסה טכנולוגית היא הכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי מוטב, שהוא פטנט רשום, תוכנת מחשב, זכות מטפחים של זני צמחים, זכויות לפי חוקים אחרים שיקבע שר האוצר וזכויות דומות לפי דיני חוץ, ולגבי חברות קטנות - גם ידע שפותח בישראל בידי המפעל שאישרה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, ובתחום האנרגיה המתחדשת - ידע כאמור שאישר המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
תכלית החוק היא לעודד חברות מתאימות להתבסס ולהרחיב את פעילות המחקר והפיתוח שלהן בישראל, לכן נקבע שלא להגביל את ההכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי מוטב לשיטת תמחור מסוימת, ולאפשר לכלול בהכנסה זו, בין השאר, גם הכנסות ממתן רישיונות לשימוש ("זכות שימוש") בתוכנת מחשב, תמלוגים, דמי שימוש, דמי מנוי על שירות או על תוכנה וחלוקת הכנסות.
כמו כן, ההכנסה הנובעת מנכס לא מוחשי מוטב אינה מוגבלת למודל עסקי מסוים ויכולה לכלול גם מכירת מוצר המבוסס על נכס לא מוחשי מוטב, שירותי מו"פ, כל עוד הם מהווים נתח קטן מהכנסות החברה, ומכירת שירותים מבוססי תוכנה, המהווים נתח הולך וגדל מהכנסות תעשיית ההיי–טק, ובהם נכללים שירותים במתכונת הידועה כ–( Software As A Service ( SAAS ושירותים דומים מבוססי "ענן". שירותים מבוססי תוכנה ניתנים בענפים שונים, כגון פרסום באינטרנט, פיננסים, שירותי בניית אתרים ושירות לאחסון ושיתוף מידע, זאת כמובן בתנאי שההכנסה במקרים אלה אכן נובעת במהותה משרותי התוכנה עצמם, בהתאם לתכלית החוק.
כמו כן יובהר כי הכנסה ממכירת מוצר מוחשי שתפקידו לשאת את הנכס הלא מוחשי המוטב, מהווה הכנסה ממתן זכות שימוש בנכס הלא מוחשי המוטב. הכנסה טכנולוגית תכלול גם הכנסה הנובעת משירותים נלווים או משלימים למוצר, במסגרת זו נקבע כי מס החברות על הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת יהיה בשיעור של 12% לגבי חברה בעלת מפעל טכנולוגי מועדף ו־6% לגבי חברה בעלת מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד. בנוסף נקבע מס מופחת על דיבידנד בשיעור 4% המחולק לחברה זרה וכן מס מופחת ביחס לרווח הון ממכירת קניין רוחני לחברה קשורה. במסגרת תיקון 73 נקבעו כללים לקבלת הטבות במסלול הטכנולוגי המועדף ואף פורסם טופס ייעודי לנושא זה (טופס 973).
מיסוי חברות ארנק
בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של שכירים בחברות, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים את עבודתם במעמד של שכירים באותן חברות אך ממשיכים לתת את אותם השירותים באמצעות חברה בשליטתם, כאשר בפן המהותי מתקיימים יחסים הדומים במהותם ליחסי עבודה בין השכיר לשעבר, נותן השירות, לבין החברה מקבלת השירות. כעת רשות המסים מנסה, ולא בפעם הראשונה יש לציין, לסגור תכנון מס של תופעה זו המכונה "חברות ארנק" וזאת באמצעות קביעת מנגנון לפיו תחוייבנה חברות אלו לחלק את הרווחים שצברו כך שבעל המניות, בדרך כלל אדם יחיד המחזיק בחברה, יחוייב בתשלום של מס ההכנסה בשיעור מס שולי חלף מס חברות, וזאת בכפוף לתנאים מסויימים שייקבעו בחוק. בנוסף חל תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה – המקנה מתן סמכות לפקיד השומה לראות ברווחים שלא חולקו בחברה כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי מניותיה ובעצם מקנה לרשות המיסים את הסמכות "להכריח" חברה לחלק את רווחיה, בהתקיים מספר קריטריונים מצטברים שנקבעו בתיקון.
בעקבות החוק לצמצום השימוש במזומן
כידוע, החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לצמצם את ההון השחור בישראל והעלמות המס, הלבנת הון ומימון טרור. החוק כולל, בין היתר, הגבלות על השימוש במזומן ובשקים. כאשר ההגבלות הללו חלות על עוסק, אדם שאינו עוסק, תייר, רו"ח ועו"ד בעת מתן "שירות עסקי" ללקוח". במסגרת זו, השיקה רשות המסים במהלך השנה שני יישומים לחוק לצמצום השימוש במזומן:
האחד - סימולטור המאפשר לחשב מה הסכום המרבי המותר לתשלום במזומן בעסקה מסוימת והשני - יישום לעדכון ולהשלמת פרטי אמצעי תשלום ע"י רוכש זכות במקרקעין. הסימולטור הייעודי לחוק לצמצום השימוש במזומן נועד לסייע לציבור לכלכל מראש את צעדיו, למלא אחר הוראות החוק ולהימנע מלעבור בשוגג על הוראות החוק.
בנוסף, השיקה הרשות יישום לעדכון ולהשלמת פרטי אמצעי תשלום ע"י רוכש זכות במקרקעין. בהתאם לחוק לצמצום השימוש במזומן נדרש רוכש זכויות במקרקעין, בעת הגשת הצהרה, לפרט מהם אמצעי התשלום בעבור עסקת המקרקעין.
אישור תקנות ה-CRS בישראל לשם חילופי מידע פיננסי
בחודש פברואר 2019 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 (להלן: "התקנות") בעקבותיהן המוסדות הפיננסיים יצטרכו לזהות לקוחות שהם תושבים זרים לצורכי מס ולהעביר מידע כבר במהלך שנת 2019 על חשבונות שבבעלותם, המוחזקים באותם מוסדות פיננסיים, לרשות המסים, לשם העברתם למדינת מושבם.
כפועל יוצא, ישראלים המתגוררים בחו"ל ותושבי מדינות זרות אשר להם חשבונות פיננסיים בישראל, עלולים להיחשף בפני רשויות המס בחו"ל, בעוד ישראלים המחזיקים בחשבונות בלתי מדווחים בחו"ל עלולים להיחשף בפני רשות המסים בישראל. במסגרת זו, רשות המסים פרסמה את רשימת המדינות המשתתפות ורשימת המדינות בנות הדיווח אליהן ישראל תעביר מידע במסגרת התקן האמור.
חוק ההסדרים לשנת 2021-2022 ותיקוני חקיקה נלווים:
פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנס הכולל מספר שינויים מהותיים בהוראות הפקודה החלות על שותפויות ובהוראות נוספות, ואשר חלקו משולב במסגרת חוק ההסדרים. להלן יובאו עיקרי שינויי החקיקה המוצעים:
תיקון חוק מיסוי מקרקעין והעלאת מס רכישה
במטרה לנסות ולבלום את עליית מחירי הדיור בישראל, התיקון שמוצע הינו העלאת שיעור מס רכישה לרוכשי דירות מגורים, אשר הדירה הנרכשת אינה דירתם היחידה. במסגרת זו, מוצע לתקן את סעיף 9(ג1ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג -1963 לגבי רוכשים אלו, ולקבוע כי במכירת זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים יחול מס רכישה בשיעור של 8% על חלק השווי שעד 5,348,565 ₪ ומס רכישה בשיעור של 10% על חלק השווי העולה על הסכום האמור.
הוראת שעה לביטול היטל עובדים זרים
פרק י' לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004 ,התשס"ג-2003) קבע היטל על העסקת עובדים זרים. על פי הוראות החוק, מעסיק של עובד זר חייב לשלם היטל בשיעור של 20-15 אחוזים, בהתאם לענף בו מועסק העובד, על בסיס השכר המדווח המשולם לעובדים, כאשר חל איסור על המעסיק לנכות את ההיטל משכרו של העובד. החוק אינו חל על עובדים זרים בתחום הסיעוד, ספורטאים זרים ועוד. במסגרת הוראות שעה מוצע לבטל את ההיטל לגבי הכנסת עובד זר שהופקה או נצמחה משנת 2022 ואילך.
הסדרת אופן החישוב של נישומים לצרכי מס הכנסה, לפי בסיס מזומן או מצטבר
מוצע לקבוע כי הכנסות ממכירת מלאי או הכנסות אחרות שלא ניתן לדווח עליהן על בסיס מזומן, תדווחנה על בסיס מצטבר.
חובת תשלום מס עם קבלת שומה סופית וטרם ערעור לבית המשפט
מוצע לקבוע חובת תשלום של 30% מהסכום שנקבע בשומת מס הכנסה או בשומת מע"מ בעת הגשת ערעור לבית המשפט ו/או לוועדת ערר, כאשר המחזור או סכום המס השנוי במחלוקת הינם לפחות על סך של 30 מליון ₪;
כמו כן, מוצע לקבוע חובת תשלום בשיעור של 30% מסכום מהמס שנקבע בשומה של מיסוי מקרקעין, כאשר שווי המכירה או סכום המס השנוי במחלוקת הינה לפחות על סך של 30 מליון ₪.
ניכוי מס יסף מהכנסות גבוהות
מוצע להתקין תקנות שיקבעו חובת ניכוי מס יסף במקור על הכנסות עליהן חלה חובת תשלום 'מס יסף', לפיהן כל המשלם ליחיד סכום העולה על הסכום הנקוב בסעיף 121ב לפקודה (647,640 ₪ נכון לשנת 2021) ינכה בעת התשלום את שיעור המס הקבוע בסעיף האמור (3%), וזאת נוסף על שיעור הניכוי הקבוע בתקנות המחייבות ניכוי מס במקור.
דיווח על הכנסות משכירות הפטורות ממס
מוצע לתקן את חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990 כך שבעל דירה הפטור ממס על הכנסות דמי שכירות לפי החוק האמור – יידרש להגיש הצהרה למנהל רשות המסים ובו מידע לגבי הדירה ולגבי הכנסותיו.
עד כה מי שהכנסתו מהשכרת דירת מגורים, הייתה נמוכה מתקרת הפטור אינו נדרש בדיווח. כעת מוצע להחיל את כלל הדיווח גם על הכנסות הפטורות כאמור. אותו משכיר לא יחויב בהגשת דוח שנתי מלא על הכנסותיו, אלא רק הצהרה אשר בה מפורטים פרטים לגבי הדירות אשר השכיר, וסכום דמי השכירות ששולמו לו.
הגברת הפיקוח על השימוש במטבע וירטואלי
מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, באופן שייקבע כי מי שהחזיק ביום אחד או יותר בשנת המס, ישירות או באמצעות ילד שגילו אינו עולה על 18, מטבע וירטואלי בשווי של 200 אלף ₪ או יותר, או בעלות רכישה של 200 אלף ₪ או יותר, יחויב בהגשת דוח מלא לפי סעיף 131 הכולל טופס ייעודי ובו פרטים שיקבע שר האוצר בתקנות המתייחסים לעניין השימוש במטבע וירטואלי.
שינויים צפויים בחוק לעידוד השקעות הון
מיסוי הכנסות צבורות
כידוע, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, חברות שסווגו כמפעל מאושר או מפעל מוטב, זכו להינות מפטור יחסי ממס חברות על הכנסותיהן החייבות, בכפוף כי הכנסות אלו לא יחולקו כדיבידנד לבעלי המניות וישמשו את החברה לצרכיה. עם זאת, במידה וחברה בחרה לחלק את אותה הכנסה חייבת שהופטרה ממס, כדיבידנד לבעלי המניות, החברה תהיה חייבת להשלים את מס החברות שהופטרה ממנו, בהתאם לשיעור המס שהיה חל בשנת היווצרות הכנסה החייבת שהופטרה ממס. במשך שנים רבות נמנעו חברות מלחלק דיבידנד ולהתחייב בשל כך על ההכנסות הפטורות.
במסגרת חוק ההסדרים יש כוונה לעודד את החברות שצברו את אותן הכנסות שזכו לכינוי "רווחים כלואים" לחלקם כדיבידנד לבעלי המניות ולהינות מהפחתה של שיעור מס החברות. שיעור ההפחתה יחושב בהתאם לנוסחה שפורסמה ויחושב כפונקציה של סכום הרווחים שהחברה תבחר להפשיר ולחלק.
בנוסף, על מנת לעודד חברות להצטרף להוראת השעה ולחלק את הרווחים הכלואים כדיבידנד, נכללת הצעה לבטל את האפשרות של אותן חברות לבחור שלא לייחס חלק מהדיבידנד גם לאותן הכנסות פטורות, בשנות המס הרלוונטיות {סעיף 74(ד)(4)(ב) לחוק העידוד}.
מיסוי שותפויות
מוצע להחליף את סעיף 63 לפקודת מס הכנסה, שעניינו במיסוי שותפויות, בהסדר מפורט שתחולתו ביום 1.1.2022 לגבי כל חבר-בני-אדם הרשום לפי סעיף 134 לפקודה כשותפות , ולקבוע בין היתר ההסדרים הבאים:
- הכנסתה החייבת של השותפות תחושב בנפרד מהכנסתו החייבת של השותף.
- הכנסת שותף לא תיחשב ליגיעה אישית אלא אם מילא השותף תפקיד פעיל בשותפות
- ככלל, יראו זכות לקבלת רווחי השותפות או נכסיה, כמניה בחברה. שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לגבי עניינים שבהם לא יראו האמור כזכות למניה.
- ככלל, הקצאת זכות בשותפות לא תחויב במס אצל יתר השותפים, למעט הקצאה לשותף שהוא פטור ממס בהתאם לסעיף 9(2) לפקודה, לחברת ביטוח או לתושב חוץ, בשיעור העולה על 10% מהזכויות בשותפות בתקופה של 12 חודשים, שאזי תיחשב כמכירה לצרכי מס על ידי השותפים האחרים בשותפות.
- נקבעו כללים בעניין התמורה והמחיר המקורי בעת מכירת הזכויות בשותפות.
- נקבעו הגבלות על קיזוז הפסדים שמקורם בשותפות :
- נקבעו כללים והגבלות להעברת נכסים מהשותפות לשותפים והעמדת נכסים לטובת שימוש השותפים. כמו כן, לגבי העברת נכסים מהשותף לשותפות.
- ככלל שותפות שהזכויות שלה נסחרות בבורסה לניירות ערך תיחשב כחברה בע"מ לצרכי מס, אלא אם יקבע מפורשות אחרת.
- הוראות התיקון לא יחולו על שותפים שהתקשרו בעסקה משתפת, מיזם או פעילות שאינם נכנסים להגדרת שותפות, ולפיכך יהיו ברי השומה לפי חלקם בפעילות.
ככלל נקבע כי סכום ההפסד שיותר בקיזוז לא יעלה על סכום רכישת הזכות בבעלותו של השותף, בתוספת סכום חלקו של השותף ברווחי השותפות בשנות ההחזקה ובהפחתת סכום הפסדי השותפות אצל השותף וסכומים ששולמו לו על ידי השותפות ובתוספת חוב של השותפות (אם נשא השותף המלוא העלויות על החוב).
נקבעו מגבלות על קיזוז הפסדי שותפות מעסק או משלח יד בשנה שבה נכנס השותף לשותפות.
שותף הרוכש זכות בשותפות לא יוכל לקזז הפסדים מועברים עד לתום שנת המס בה רכש את הזכויות בשותפות כנגד הכנסות מהשותפות.
מיסוי קרנות השקעה
במשך שנים ניתנו הטבות המס לקרנות השקעה במסגרת הוראות סעיף 16א לפקודה כאישורים פרטניים (החלטות מיסוי). הטבות המס שניתנו נועדו לעודד את ההשקעות של משקיעים זרים בישראל, עיקר ההשקעות הופנו להשקעות על ידי קרנות הון סיכון בתחום ההייטק ועל ידי קרנות השקעה.
מטרת השינוי המוצע היא להתוות קריטריונים אחידים למתן הטבות במסגרת הפקודה (פטור ממס רווח הון/דיבידנד/ריבית) לרבות מבנה הקרן הנדרש וסוגי ההשקעה.
ככלל במסגרת החקיקה נשמרו המבחנים שנקבעו בעבר במסגרת החלטות מיסוי לרבות בעניין: פיזור משקיעים; פיזור השקעות, סכום השקעה מינימלי של 5 מליון דולר בתוך תקופה של 48 חודשים, והתייחסות למבנה הקרן.
כמו כן, נקבע במסגרת התיקון כי נתנה סמכות לשרי האוצר להתקין תקנות לעניין קרנות המפיקות הכנסות מנכסים פיננסים ובהתאם לאלו תנאים יראו הכנסות אלו בידי השותפים כרווח הון (תקנות אלו טרם פורסמו).
מס קניה על כלים חד פעמיים
החל מה-1 בנובמבר 2021 מוטל מס קניה על כלים חד פעמיים מפלסטיק (כהגדרתם בצו תעריף המכס), בשיעור של 11 ₪ לק"ג. המס יחול על ייצור וייבוא של כלים אלו, כולל יבוא אישי. המטרה המוצהרת בהטלת המס היא להכפיל את המחיר הסופי לצרכן ובכך לגרום להפחתת הצריכה בכלים חד פעמיים הנחשבים כמזהמים את הסביבה.
