הסדר ביטוחי לבעל שליטה בשנת 2012 | שטיינמץ עמינח ושות'

ביום 2/5/2012 אושר בכנסת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (להלן - חוק קופות גמל).

במסגרת תיקון זה בוצעו תיקונים נרחבים בחלק מסעיפי הפקודה וכן התאמות נדרשות בחוק קופות הגמל.

בין יתר הסעיפים שתוקנו תוקן גם סעיף 32(9) המתייחס לבעלי שליטה בחברות מעטים, לפיו חברת מעטים תהיה רשאית לנכות כהוצאה לצרכי מס שתשלם סכומים שתשלם עבור בעל השליטה לצורך הבטחת זכויות הקצבה כמפורט להלן:

1. הפקדות שוטפות לקופת גמל:

סכומים שתשלם החברה למרכיב התגמולים עבור חבר בעל שליטה העובד בה כשכיר (במשכורת חודשית) וזאת עד לסכום מרבי של 2,586 ₪ המהווים את השיעור הקבוע בחוק (7.5% מתקרת שכר של 4 פעמי השכר הממוצע במשק) בדיוק כפי שמקובל לגבי עובד שכיר רגיל. יובהר כי סכום/שיעור זה כולל את השיעור המרבי לביטוח אכ"ע העומד על 3.5% ממשכורת בעל השליטה.

המגבלה שהייתה תקפה לעניין ההוצאה המוכרת לפני תיקון החוק לפיה ניתן היה לנכות כהוצאה רק 11,950 ₪ בשנה, עדיין תקפה ביחס להפקדת מרכיב הפיצויים בלבד.

תחולת התיקון החל משכר חודש ינואר 2012 ואילך וניתן לתקן הפקדות רטרואקטיבית בהתאם.

להלן נוסחו החדש של החלק הרלוונטי בסעיף:

1. 1. (1) תשלום סכומי מענק עקב פרישה או עקב מוות הפטורים ממס לפי סעיף 9(7א) ששילמה חברה שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם, כמשמעותה בסעיף 76, לבעל שליטה שהוא חבר בה או לאחר במקומו, בשל שנות עבודה עד שנת 1975
  2. (2) תשלומים לקופת גמל לקצבה, בעד מרכיב הפיצויים כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל, ששילמה חברה כאמור בפסקת משנה (1) בשל חבר, בסכום העולה על 11,950 שקלים חדשים, ותשלומים לקרן השתלמות בסכום העולה על 4.5% ממשכורתו הקובעת של החבר;
  3. (3) קצבה ששילמה חברה כאמור בפסקת משנה (1) למי שהיה עובד בחברה ובעל שליטה בה או לקרובו, העולה על משכורתו הממוצעת בתקופת עבודתו ומוכפלת ב-1.5% בשל כל שנת עבודה; בפסקה זו, "משכורת ממוצעת" – סך כל הכנסתו של העובד מעבודה כאמור בסעיף 2(2) במהלך כל שנות עבודתו בחברה, כשהוא מחולק בשנות עבודתו בחברה;
2. 1. הוראות פסקאות משנה (1) ו-(2) יחולו גם לגבי מי שטרם חלפו שנתיים מיום שחדל להיות חבר. על אף האמור בפסקה זו רשאי המנהל להורות אחרת אם ראה לעשות כן לפי הנסיבות; לענין פסקה זו -
  2. "בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
  3. (א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
  4. (ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
  5. (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
  6. (ד) בזכות למנות מנהל;
  7. "קרובו" - כמשמעותו בסעיף 76(ד);
  8. "חבר" - בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן-זוגו, או שיש לבן-זוגו, במישרין או בעקיפין, לפחות 5% מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או מהזכות להחזיק או לרכוש כל אחד מאלה או מהזכות לקבל רווחים; ובלבד שלא יובאו בחשבון לענין זה זכויותיו של בן-זוג שנרכשו לפני הנישואין או שנתקבלו בירושה;

יובהר כי בעל שליטה שעדיין מעוניין בהטבות מס כעמית עצמאי (ניכוי וזיכוי בשיעור כולל של 16% מתקרה הכנסה נוספת בסך של 8,500 ₪ לחודש) מומלץ שישקול הפקדה במעמד שכיר על שכר שאינו עולה על 25,500 ₪.

להלן מספר מודלים אפשריים לביטוח בעל שליטה:

אפשרות ראשונה- להגדיר שכר מבוטח בסך של25,500₪ בלבד:

1. 1. הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 996 ₪ לחודש, 11,950 ₪ לשנה.
  2. הפקדת מעביד ועובד למרכיב התגמולים בקופת הקצבה עד לשיעור המרבי 7.5% מעסיק + 5%-7% עובד על השכר בסך של עד 25,500 ₪.
  3. במידה וישנם רכיבי הכנסה נוספים החייבים במס ניתן לבצע הפקדת כעמית עצמאי 16% לקופת גמל לקצבה בסך 1,360 ₪ לחודש- 11% מהכנסה חייבת של 8,500 ₪ לניכוי ועוד 5% מאותה הכנסה לצורך קבלת זיכוי ממס בשיעור 35%.
  4. החברה רשאית לשלם סכום נוסף לביטוח אכ"ע על הפרש השכר שבין 25,500 ₪ לתקרה בסך 34,476 ₪ ותוכר הוצאה מרבית נוספת של 3.5% מההפרש הנ"ל לצורך רכישת הכיסוי.
  5. בעת עזיבת העבודה, את הפיצויים שנצברו בקופה לקצבה ניתן לייעד למטרת קצבה באמצעות ביצוע רצף קצבה על פי סעיף 9(7א)(ז) לפקודה. בנוסף, בעל השליטה יהיה רשאי למשוך פיצויים במזומן שיותרו כהוצאה בספרי החברה ויהיו פטורים ממס בידיו, בכפוף לתקרת הפטור במועד פרישתו.

אפשרות שנייה- לבעל שכר של 34,476 ₪ ויותר:

1. 1. הפקדה לגמל במסגרת החברה בשיעור 7.5% משכר של עד 34,476 ₪ בחודש דהיינו, 2,586 ₪ בחודש הכוללים את הפרמיה לביטוח אכ"ע.
  2. העובד יפקיד במקביל את חלקו בשיעור 5%-7%, בסכום שבין 1,724 ל- 2,413 ויהיה זכאי בגין חלק מהפקדתו בסך של עד 595 ₪ = 7% מ- 8,500 ₪ לחודש, לזיכוי ממס בשיעור 35% מסכום זה.
  3. הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 996 ₪ לחודש, 11,950 ₪ לשנה.
  4. העובד יפקיד לקופת גמל כעמית עצמאי 425 ₪ בחודש שהם 5% מ- 8,500 ₪ וזאת לצורך קבלת זיכוי ממס בשיעור 35%.
  5. בעת עזיבת העבודה, הפיצויים שנצברו בקופה לא משלמת לקצבה, ניתן לייעדם למטרת קצבה באמצעות ביצוע רצף קצבה על פי סעיף 9(7א)(ז) לפקודה. בנוסף, בעל השליטה יהיה רשאי למשוך פיצויים במזומן שיותרו כהוצאה בספרי החברה ויהיו פטורים ממס בידיו, בכפוף לתקרת הפטור במועד פרישתו.

הערות:

1. 1. במידה וסכום הפקדת המעביד לתגמולים עומד על 5% מהשכר בלבד המעביד יכול להפקיד לביטוח א.כ.ע 2.5% נוספים על השכר המבוטח (11,900 ₪) ועל היתרה 3.5% עד לתקרת 4 פעמים שכר ממוצע במשק העומדת בשנת 2012 על 34,476 ₪ בחודש.
  2. המשכורת שעליה זכאי המעביד להפקיד לגמל, פיצויים ואובדן כושר עבודה אינה כוללת שווי שימוש ברכב.
  3. בגין הפקדה כעמית עצמאי ניתן להפקיד לקצבה עבור כל רכיבי המשכורת שאינם מבוטחים לרבות עבור החזרי הוצאות ושווי שימוש ברכב וכן עבור הכנסות נוספות חייבות במס שאינן משכורת.
  4. אמור לעיל, בעת עזיבת העבודה, את הפיצויים שנצברו בקופה (משלמת או לא משלמת לקצבה) ניתן לייעד למטרת קצבה באמצעות ביצוע רצף קצבה על פי סעיף 9(7א)(ז) לפקודה. בנוסף, בעל השליטה יהיה רשאי למשוך פיצויים במזומן שיותרו כהוצאה בספרי החברה ויהיו פטורים ממס בידיו, בכפוף לתקרת הפטור במועד פרישתו.
2. תשלום קצבה חודשית:

על פי פיסקה (א)(3) החדשה – רשאית החברה לקזז כהוצאה לצרכי מס סכומים נוספים ששילמה כקצבה חודשית לעובד לשעבר שהיה בעל שליטה בה או לקרובו, שאינה עולה על סכום המתקבל משכורתו הממוצעת בכל שנות עבודתו בחברה ומוכפלת ב-1.5% בשל כל שנת עבודה, ה"משכורת הממוצעת" – הנה סך כל משכורתו של העובד במהלך כל שנות עבודתו בחברה, כשהוא מחולק בשנות עבודתו בחברה (הממוצע הנ"ל אינו כולל מנגנון הצמדה ומבוצע על בסיס נומינלי בלבד).

דוגמה:
בעל שליטה שפורש לאחר 30 שנה מהחברה שבה עבד, סה"כ משכורותיו במשך כל ה- 30 שנה מסתכם בסך 5,000,000 ₪.
החישוב:
המשכורת הממוצעת - 166,666 = 30 / 5,000,000
גובה הקצבה – 1.5% לכל שנת עבודה * 30 שנה = 45%
הקצבה השנתית המותרת בניכוי = 75,000 = 45% * 166.666
סך הקצבה - 6,250 ₪ לחודש.
הבעיות בסעיף:

1. אין מנגנון הצמדה למשכורות ששולמו בכל שנות העבודה וחיבורן הנו על בסיס נומינלי, כתוצאה מכך נשחק מאוד השכר הממוצע.
2. אין מנגנון לעדכון סכום הקצבה מרגע שהחל תשלומה.
3. לא ברור כיצד תנהג רשות המיסים במקרה שבו תבקש חברה להעביר את סיכון תוחלת חייו של הזכאי לקצבה, לצד שלישי (חברת ביטוח), האם הסכום החד פעמי שתשלם החברה לחברת הביטוח אשר כל מטרתו תשלום קצבה לבעל השליטה לכל ימי חייו, יותר לה בניכוי ואם כן באיזה אופן.

משרדינו יעמיד לרשותכם את מיטב אנשי המקצוע לשאלות שיעלו בעניין חוזר זה
חוות הדעת נכתבה ע"י קובי יתח, מומחה מיסוי פנסיוני

לשיחת ייעוץ השאירו פרטים לחזרה

שירותי הפירמה

חוזרים מקצועיים