ברמה העקרונית, אני לא רואה ישראלים שיעשו רילוקיישן לאמירויות כל כך מהר, בעקבות הסכם השלום וההזדמנויות העסקיות. החשיבות העיקרית היא בסופו של דבר כמה נוח לעשות איתם עסקים וגם המכסים - כדי להקים שם נציגויות, ליצור שיתופי פעולה ולמכור להם שירותים ומוצרים. אני לא רואה איך זה ישמש אותנו הישראלים כמקלט מס, כמו שקפריסין משמשת למשל.
הדבר החשוב ביותר שיתקיים, בפן הכלכלי בין שתי המדינות, הוא אמנת מס, כפי שיש לישראל מול מדינות רבות, דוגמת ארצות הברית, צרפת, בריטניה, ספרד, יוון ועוד. היכן שאין אמנת מס, הדבר עלול ליצור 'תאונות מס' המובילות לפגיעה בכדאיות בעשיית עסקים בין המדינות. כיום למשל, אין אמנה בביטוח הלאומי בין ישראל לארצות הברית, והדבר מוביל לבעיות ולמורכבויות מיותרות. בדיוק על אותו העיקרון, יש צורך באמנה כדי שניתן יהיה להקל על תהליכים שונים (דוגמא: הקמת סניף של עסק בדובאי), וכדי שהמיסים לא יהוו גורם מעכב.
עם זאת, אני מעריך כי ייקח כמה שנים עד להחלת אמנת מס בין ישראל לאמירויות, שכן הנושא צריך להבשיל ולהיות מתוכנן היטב. בכל מקרה, לא נראה שהדבר יקרה בטווח הקרוב. בשלב הזה, אותנו פחות מעניינת מערכת המיסוי באמירויות, כי בסופו של דבר רמת המס תושלם לרמה הנהוגה בישראל. בטווח הרחוק יותר ובהנחה שהסכם השלום יישמר (נניח, עשור מהיום), ניתן להעריך שהעסקים בין המדינות יגדלו באופן משמעותי.
חשוב לציין שלא מדובר במדינה כמו ירדן, שהשלום בינה לבין ישראל הוא אולי בעיקר אסטרטגי-ביטחוני, בשל הגבול הארוך המשותף. כאן השלום הוא בעל השלכות כלכליות גדולות, שכן דובאי היא מרכז סחר עולמי, בדומה לסינגפור. לכן, צריך לשאוף לאמנת מס כהכרח, כדי להקל על העסקים ולהוביל לדריסת רגל ישראלית בדובאי.
