בהתאם להוראת ביצוע של מס הכנסה 90/6 משנת 1993, נתאפשר לכלל הנישומים שהינם בעלי החברה, לרשום את הרכב שבשימוש החברה על שמם הפרטי על מנת למנוע ירידת ערך משמעותית בערך הרכב, אם יסווג כרכב חברה. ביוני 2007 פרסם היועץ המשפטי של רשות המיסים הוראה, ובה הוא קובע כי החל מספטמבר 2007, יותרו הוצאות רכב בניכוי רק אם הרכב רשום על שם הנישום, דהיינו הרכב רשום על שם החברה. האמור יחול רק על רכבים שנרכשו מספטמבר 2007 ואילך. הוראה זאת עלולה לגרום לנזקים כספיים לכלל ציבור הנישומים, שכן רישום רכב על שם חברה, יגרום לירידה משמעותית בערכו. לדעת עורכי דין מומחי מס, כפי שבאה לידי ביטוי במאמרים שפורסמו בעיתונות הכללית והמקצועית, הוראה זו של היועץ המשפטי של מס הכנסה לא עומדת בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה מהסיבות הבאות:
- תקנות מס הכנסה ניכוי בשל הוצאות רכב המסדירות את נושא ניכוי הוצאות הרכב מגדירות את המונח רכב "רכב נוסעים פרטי בין שבבעלותו של הנישום ובין שלא בבעלותו".
- תקנות מס ערך מוסף קובעות כי התנאי המהותי להכרה במע"מ בשל הוצאות רכב הוא "השימוש לצרכי עסק ברכב פרטי", דהיינו העניין הקובע הואר מבחן השימוש ולא הבעלות.
- לרוב הפסיקה ראתה את הרישום במרשם רשות הרישוי כבעל ערך דקלרטיבי בלבד, ולא בעל ערך קונסטיטוטיבי. ניתן למנות לדוגמא את פסקי הדין חברה לנכסים ובניין נ פשמ"ג (ע"א 213/67), ויעקב טהורי נ' פקיד שומה ת"א 2 (ע"א 1107/03).
לנוכח טענות אלו, טוענים אותם עורכי דין מומחי מס, כי ניתן להמשיך לרשום כלי רכב שבשימוש חברה על שם בעל המניות. במסגרת זאת הם גם ממליצים שבעל הרכב יחתום עם החברה על הסכם נאמנות לפיו הרכב מועמד לרשות החברה.
לדעתנו בעמדה המוצגת על ידי עורכי הדין יש ממש ויש סיכוי שתתקבל על דעת בית המשפט אבל כמובן שמנגד קיים סיכוי סביר שעמדת מס הכנסה היא זו שתתקבל ולכן מי שאינו רוצה לקחת סיכון ירשום כלי רכב המשמשים את החברה ושאינם בשכירות או בליסינג תפעולי על שם החברה בלבד.
