ב-25 באוגוסט 2005 אושר בקריאה שנייה ושלישית חוק לתיקון פקודת מס הכנסה.
הרינו מתכבדים להעביר אליכם סקירה תמציתית של החוק הנ"ל. בנוסף, הרינו מציגים גם את ההשלכות העיקריות של חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 שהתקבל ופורסם באפריל 2005, וכן תיקוני חקיקה חדשים.
אין לראות במידע זה משום מתן יעוץ או חוות דעת.
להבהרות ולייעוץ לפני ביצוע פעולות מיוחדות, יש לפנות למשרדנו.
תיקוני חקיקה- חוזר 8/2005
תיקונים בפקודות מס הכנסה
-
-
שינויים בשעורי המס
- 1.1 הפחתה במס הכנסה על יחידים
-
תהליך הפחתת המיסוי הישיר על יחידים שנקבע במסגרת הרפורמה במס (ועדת רבינוביץ) יגיע לשלב האחרון בתחילת שנת 2006. החוק מגדיל את היקף הפחתת המיסים על יחידים שנקבע במסגרת הרפורמה הקודמת, ופורס את ההפחתה בצורה הדרגתית עד תחילת שנת 2010.
לאוכלוסיה מתחת לסף מס הכנסה ניתנת תוספת לנטו באמצעות הפחתת דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. כדי לא לפגוע בהכנסות המוסד לביטוח לאומי הועלו במקביל שיעורי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות לבעלי הכנסות גבוהות. עם זאת, בשל הורדת מס ההכנסה, כל העובדים ייהנו מתוספת לשכרם נטו.
בסוף תהליך הורדת המיסים, בתחילת שנת 2010, שיעור המס הישיר המרבי (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות) על העובד השכיר יהיה 44% (לעומת 49% כיום).
החוק קובע מתווה הורדת שיעור המס הישיר המרבי על יחידים כלהלן: שנת 2006- 49%; שנת 2007- 48%; שנת 2008- 47%; שנת 2009- 46%; שנת 2010- 44%.
התוספת החודשית להכנסה הפנויה בשנים 2006 - 2010 (לעומת שנת 2005) תהיה כלהלן:
תוספת הכנסה נטו לעומת שנת 2005 (ש"ח לחודש)
תשלומי מס ישיר בשנת 2005 |
הפחתת המס המקורית 2006 |
2006 |
2007 |
2008 |
2009 |
159 |
0 |
36 |
36 |
36 |
36 |
210 |
0 |
70 |
70 |
70 |
70 |
522 |
0 |
77 |
85 |
102 |
110 |
1,189 |
0 |
65 |
93 |
150 |
178 |
2,423 |
0 |
98 |
130 |
221 |
279 |
4,735 |
116 |
89 |
161 |
340 |
448 |
7,106 |
265 |
60 |
142 |
381 |
539 |
14,549 |
554 |
108 |
341 |
730 |
1,038 |
21,899 |
554 |
108 |
491 |
1,030 |
1,488 |
- 1.2 הפחתת מס חברות
-
לפי החוק הקיים, שיעור מס החברות בישראל ירד ל- 32% בשנת 2006 ול- 30% החל בשנת 2007.
החוק החדש מאיץ את קצב ההפחתה וממשיכה גם אחרי שנת 2007 עד ששיעור מס החברות יגיע ל- 25%. זאת, במתווה כלהלן: שנת 2006- 31% (במקום 32%); שנת 2007- 29% (במקום 30%);
-
שנת 2008- 27% (במקום 30%); שנת 2009- 26% (במקום 30%); שנת 2010 ואילך- 25% (במקום 30%).
- לקריאה על מס חברות בארה"ב
- 1.3 מיסים על הכנסות ורווחי הון
-
במסגרת רפורמת רבינוביץ והרפורמה במיסוי מקרקעין שקדמה לה, נקבע מס בשיעור אחיד של 25% על הכנסה מרווחי הון מחוץ לבורסה ומשבח מקרקעין, וזאת במקום המס השולי שחל על יחיד טרם כניסת הרפורמה לתוקף.
בשנת 2003 במסגרת רפורמת רבינוביץ, בוטלו לגבי יחידים רוב הפטורים שחלו עד אז על רווחי ההון בבורסה ועל סוגי ריבית, והוטל מס בשיעור של 15% על רווחים ריאליים ממכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה ועל ריבית ריאלית באפיקי השקעה צמודים, ומס בשיעור של 10% באפיקי השקעה נומינליים. שיעורים אלו הינם נמוכים בהשוואה בינלאומית.
בתיקון לחוק נקבע כי לגבי יחיד, שיעור המס על רווח הון ריאלי, על ריבית ריאלית ועל דיבידנד, יהיה 20%, ועל רווח באפיקי השקעה נומינליים יחול מס בשיעור 15%.
בעל מניות מהותי (מחזיק מעל 10% מאמצעי השליטה) ימשיך להתחייב במס בשיעור של 25%.
החוק קובע כי הפחתת שיעור מס השבח תבוצע בתחילת שנת 2007. האמור יחול גם על מכירת מקרקעין בחו"ל ומכירת מניות בחברה שעיקר נכסיה מקרקעין מחו"ל.
הפסד הון ממכירת נייר ערך שנוצר החל בשנת המס 2006 ניתן יהיה לקיזוז כנגד דיבידנד או ריבית, שהתקבלו בשל אותו נייר ערך או בשל ניירות ערך אחרים, אם שיעור המס החל במכירתם אינו עולה על 25%.
על הפסדי הון שנוצרו בשנים 2005-2003 יחולו הוראות סעיף 92 לפקודה טרם תיקונו, בשינויים אלה:
* הפסד הון מועבר ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל יקוזז כלהלן:
- בשנת 2006 - כנגד רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל.
- בשנת 2007 ואילך - כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, ובלבד ששיעור המס החל עליהם אינו עולה על 20%.
* הפסד הון מועבר מניירת ערך זרים יקוזז כלהלן:
- בשנת 2006 - כנגד רווח הון מניירות ערך זרים.
- בשנת 2007 ואילך - כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך, ובלבד ששיעור המס החל עליהם אינו עולה על 20%.
- 1.4 הקדמת הורדת שיעורי המס על ניירות ערך זרים
-
טרם התיקון, היה קיים פער בין המס על רווחי הון במכירת נייר ערך זר, העומד על 35%, לבין המס בשיעור של 15%, החל במכירת נייר ערך אחר הנסחר בבורסה בישראל. שיעור המס על מכירת נייר ערך זר אמור היה להשתוות לזה החל על נייר ערך אחר רק לגבי נייר ערך זר שיירכש החל משנת המס 2007 ואילך.
פער המיסוי האמור בין נייר ערך זר ונייר ערך אחר הנסחר בבורסה, גרם לעיוותים בשיקולי ההשקעה ומבחינת יעילות שוק ההון לא היה מקום להבחין בין שיעור המס כאמור.
התיקון מקדים את המועד שבו יופחת שיעור המס החל על רווח הון במכירת נייר ערך זר לשיעור המס החל על מכירת נייר ערך בבורסת ישראל, לתחילת שנת המס 2005, וקובע כי המס בשיעור של 35% יחול רק לגבי חלק רווח ההון הריאלי המיוחס לתקופה המסתיימת בתום שנת המס 2004.
במקביל, התיקון מקדים את הפחתת שיעורי המס החלים לגבי דיבידנד וריבית על ניירות ערך זרים המשתלמים בשנת המס 2005 ואילך, כאשר שיעור המס החל על דיבידנד כאמור יופחת מ-35% ל-25%, ושיעור המס החל על ריבית כאמור יופחת מ-35% ל-15%.
- 1.5 עדכון פטור ממס על הגרלות
- (הוראת שעה לשנות המס 2003 ו- 2004) (תיקון), התשס"ה - 2005
- צו מס הכנסה (קביעת סכום לעניין השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים) (הוראת שעה לשנות המס 2003 ו- 2004), התשס"ג - 2003 (להלן - הצו העיקרי), קובע כי השתכרות או רווח מהגרלה, מהימורים או מפעילות נושאת פרסים עד לסכום של 70,000 ש"ח - פטורים ממס. תוקפו של הצו העיקרי הוא עד תום חודש דצמבר 2004.
- הצו שבנדון קובע כי הסכום הפטור מהכנסה מהימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים, יהיה 50,000 ש"ח.
-
זיכויים והנחות במס
-
- 2.1 זיכוי ממס לישובי ספר
- בהתאם להחלטת הממשלה מיום 24 באוקטובר 2004, מתקן החוק את סעיף 11(ב) לפקודה, וקובע כי תושבי ישובים המצויים בטווח של 7 ק"מ מגבול רצועת עזה יהנו מזיכוי ממס בשיעור של 13% מהכנסתם מיגיעה אישית, עד לסכום של 129,840 ש"ח בשנה.
- 2.2 ביטול זיכוי בעד בן זוג
-
סעיף 37 לפקודת מס הכנסה, שעניינו זיכוי בעד בן זוג, העניק עד כה נקודת זיכוי אחת ליחיד תושב ישראל שהוכיח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בן זוגו אינו עובד וכלכלתו מוטלת עליו.
בהצעת חוק ההסדרים הוצע לבטל את סעיף 37 לחלוטין. ברקע ההצעה עמדה התפיסה לפיה מתן הטבה למי שבן זוגו אינו עובד, יש בה משום תמריץ שלילי ליציאה לעבודה והיא אינה תואמת את המדיניות - שמבקשת דווקא לתמרץ השתלבות בשוק העבודה.
בדיון בוועדת הכספים הוחלט לתקן את ההצעה ונקבע, שהביטול לא יחול במקרה של יחיד תושב ישראל שהוא או בן זוגו הגיעו בשנת המס לגיל פרישה, וכלכלת בן זוגו מוטלת עליו.
- 2.3 חישוב נפרד בשנת 2005 לבני זוג המנהלים יחדיו עסק או עובדים באותו מקום
-
סעיף 66 לפקודה קובע את הכלל של חישוב מס משותף לגבי בני זוג המנהלים את עסקם או את משלח ידם יחדיו או העובדים באותו מקום עבודה. עם זאת, בני זוג רשאים לתבוע שייעשה חישוב נפרד של מס על הכנסתם, עד סכום של תקרה מוגבלת. בשנת 2004 עמד סכום התקרה על 23,040 ש"ח בשנה.
בתיקון הנוכחי נקבע שבשנת המס 2005 יהיו בני זוג רשאים לבקש כי ייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתם עד סכום של 25,008 ש"ח בשנה.
- 2.4 תיקון שווי שימוש ברכב צמוד
-
תקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב), התשמ"ז - 1987 קובעות את שווי הזקיפה בגין רכב צמוד. התיקון מעלה את הסכומים הנזקפים להכנסת עבודה בגין רכב צמוד, באופן פרוגרסיבי לפי קבוצות המחיר.
תחולת התיקון מיום 1.3.2005. להלן סכומי זקיפת ההכנסה לפני ואחרי התיקון:
קבוצת מחיר |
שווי זקיפה לפני התיקון |
שווי זקיפה אחרי התיקון |
תוספת |
1 |
940 ש"ח |
1,140 ש"ח |
200 ש"ח |
2 |
990 ש"ח |
1,290 ש"ח |
300 ש"ח |
3 |
1,500 ש"ח (לגבי רכב משנת ייצור עד 2004) |
1,900 ש"ח |
400 ש"ח |
|
1,290 ש"ח (לגבי רכב משנת ייצור משנת 2005 ואילך) |
1,690 ש"ח |
400 ש"ח |
4 |
1,590 |
2,090 ש"ח |
500 ש"ח |
5 |
2,340 |
2,940 ש"ח |
600 ש"ח |
6 |
3,030 |
3,730 ש"ח |
700 ש"ח |
7 |
3,900 |
4,700 ש"ח |
800 ש"ח |
-
תיקונים מנהלים ואכיפה
- 3.1 גביית מס שחייבת בו חברה ממנהל שהוא בעל שליטה
- סעיף 119א לפקודה עוסק בגביית מס בנסיבות מיוחדות. התיקון מבטל את החלופה שבסעיף קטן (ג1) של הסעיף האמור, המאפשרת לגבות ממנהל בחבר בני אדם שהוא בעל שליטה באותו חבר, שהורשע בשל אי העברת מס שנוכה לפי סעיפים 219 או 224א לפקודה, את סכום המס שנוכה ולא הועבר לפקיד השומה, גם אם שילם כופר בשל אותה עבירה. זאת, הועיל והעבירות כאמור הוכרו בתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי - חיקוקי מסים), התשמ"ז - 1987, כעבירות מנהליות שלא משולם בשלהן כופר.
- 3.2 שינויים בקנס על אי הודעה על התחלת תעסוקה
- סעיף 215א לפקודה קובע עבירות של אי הודעה על התחלת תעסוקה או על שינוי בה. התיקון מוחק את גובה הקנס בשל עבירות כאמור, כך שיתעדכן בהתאם להוראות סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, וכן מחזיר על כנו את הקנס הנוסף בשל עבירה כאמור, כפי שהיה לפני תיקון הסעיף בחוק התוכנית הכלכלית.
תיקונים בחוק מס השבח
-
- התרת הוצאות ריבית ריאלית
ביום 17 במרס 2003 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בעניין מ.ל. השקעות ופיתוח בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין שבו נקבע, כי הוצאות הריבית הריאלית מותרות בניכוי כנגד השבח גם לעניין מכירת זכות במקרקעין שיום רכישתה לפני יום כ"א בחשון התשס"ב (7 בנובמבר 2001). לפיכך, המגבלה שנקבעה בסעיף 39א במסגרת תיקון 50, ולפיה יותרו בניכוי הוצאות מימון רק במכירת זכות במקרקעין שיום רכישתה לאחר אותו מועד וכן הדרישה ולפיה התקבלה ההלוואה באותו מועד או לאחריו, אינן רלוונטיות עוד, ועל כן הן מבוטלות.
-
- מכירת נכסים היסטוריים
במסגרת תיקון 50 נקבע ביטול הדרגתי של שיעורי המס המועדפים במכירת זכות במקרקעין אשר יום רכישתה לפני שנת 1961, על ידי חברות שהכנסתן מעסק.
התיקון מבהיר, שאם נמכרה הזכות לאחר ששיעור המס החל במכירתה עמד על 25%, יחולו שיעורי המס הרגילים הקבועים בחוק.
במסגרת תיקון 50 נקבעה הוראה בסעיף 48א(ב1) לחוק ולפיה במכירת זכות שיום רכישתה לפני 7 בנובמבר 2001 ("יום התחילה") יחויב השבח הריאלי עד יום התחילה בשיעור של 50% ויתרת השבח הריאלי בשיעור של 25%.
סעיף 48א(ה) לחוק מאפשר למוכר שמבקש זאת, לפרוס את השבח לתקופה של עד ארבע שנות מס ולהתמסות עליו כאילו נבע באותן שנים.
-
- הארכת התקופה בה חלה חזקת דירת מגורים יחידה כשהדירה האחרת היא תחליף לנמכרת
סעיף 49א לחוק קובע הוראות לעניין המס החל במכירת דירת מגורים יחידה, ולפיו יראו דירה נמכרת כדירת מגורים יחידה גם אם יש למוכר דירה נוספת שנרכשה כתחליף לדירה הנמכרת בשנה שקדמה למכירה.
התיקון מאריך את התקופה ל- 18 חודשים, ובכך מתאים אותה לתקופה הקבוע בסעיף 9(ג1א)(2)(א) לחוק לעניין ההקלה במס הרכישה.
-
- פטור ממס רכישה על דירה יחידה
החוק קובע, כהוראת השעה, כי ברכישת דירת מגורים בתקופה שבין יום 1.7.05 ועד ליום 31.12.06, שהיא דירתו היחידה של הרוכש, יינתן פטור ממס רכישה לגבי חלק השווי של עד 550,000 ש"ח.
דירת מגורים יחידה לפי סעיף 9(ג1א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963 יכולה להיות גם דירת מגורים שנרכשה בעת שלקונה היתה דירת מגורים אחרת, ובלבד שהוא מכר את הדירה האחרת בתקופות הקבועות בסעיף האמור.
תיקונים בחוק מס ערך מוסף
-
- איסור ניכוי מס תשומות ברכישת רכב מסחרי
כיום שימוש ברכב פרטי לצרכי עסק נחשב שימוש לצורך עצמי ומחויב במע"מ. כמו כן, המס המוטל על מכירת רכב פרטי לעוסק או על יבוא רכב פרטי בידי עוסק לא ניתן לניכוי.
נוכח שיפורים טכנולוגיים שבוצעו בכלי רכב מסחריים, צומצם השוני בינם לבין כלי רכב פרטיים וכיום כלי רכב מסחריים רבים משמשים לא רק לצרכים עסקיים אלא גם לצרכים פרטיים ומשפחתיים. לפיכך, מרחיב התיקון את הגדרת "רכב פרטי" בתקנה 1 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976, כך שתכלול גם כלי רכב מסחרי שמשקלו אינו עולה על 3,500 ק"ג.
כתוצאה מהתיקון, שימוש ברכב כאמור בתקנת משנה (1) לתקנה האמורה ייחשב שימוש לצורך עצמי שיחויב במע"מ. כמו כן, מאחר והגדרת "רכב פרטי" בתקנה 1 משמשת גם לעניין תקנה 14 לתקנות, האוסרת על ניכוי מס תשומות בשל רכישת רכב פרטי בידי עוסק או בשל יבוא של רכב כאמור בידי עוסק, לא יותר ניכוי מס תשומות בשל רכב מסחרי שרואים אותו כפרטי.
יש לציין כי כתוצאה מביטול מס התשומות יגדל שווי הרכב לצרכי פחת בגובה מס התשומות שניכויו לא הותר. תחילת התיקון לגבי רכב כאמור שנרכש ביום 10.7.05 ואילך, ואולם גם רכב כאמור שנרכש לפני יום זה, יראוהו החל ביום 1.1.2008 כרכב פרטי.
-
- הארכת תוקף השכרה למגורים על ידי קבלן
בתקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה), התשס"ב - 2002, נקבע כי בהתקיים התנאים הקבועים בהן, לא תחשב השכרה למגורים בידי קבלן לתקופה של עד 24 חודשים, כשימוש לצורך עצמי, החייב במע"מ.
התקנות הותקנו כדי לנסות להקל על הקבלנים שהתקשו במכירת דירות מגורים, על מנת לאפשר להם להשכיר את דירות המגורים לתקופה של עד 24 חודשים בלא לשלם מע"מ בשל שימוש לצורך עצמי המתחייב מהשכרה זו.
תוקף התקנות הוארך ביום 1 באוקטובר 2003 עד ל- 15 באוגוסט 2004.
התיקון ממשיך את ההקלה האמורה, המסייעת לענף הבנייה, ומאריך את תוקף התקנות עד לתום שנת המס 2005.