רשות התאגידים אחראית על הפיקוח על התנהלותם של תאגידים ללא כוונת רווח.
חברה לתועלת הציבור מתנהלת כך שנכסיה ומשאביה משמשות לקידום מטרותיה הרשומות ולטובת הנהנים ממטרותיה.
במסגרת סמכותו של רשם העמותות לפי סעיף 39א לחוק העמותות לפרסם מידע והנחיות לעמותות להתנהלות של עמותות וחל"צ באופן תקין בהתאם להוראות החוק.
כמו כן לפי רשם העמותות ינתנו הנחיות למתן אישור ניהול תקין .
אישור ניהול תקין
רשם העמותות יבחן בהתאם לנהלים ולקריטוריונים שיגובשו על ידו:
- אם העמותה עומדת בכל דרישות החוק.
- אם נכסי העמותה והכנסותיה משמשים אך ורק את מטרות העמותה.
יחידת רשם העמותות מבצעת בדיקות תקופתיות של העמותות.
היחידה מנפיקה אישור ניהול תקין לעמותות העומדות בדרישות החוק בכל הנוגע להמצאת המסמכים שעליהן להמציא מידי שנה על פי החוק, ומבטלת אישורים כאשר מתברר כי קיימים ליקויים מהותיים בהתנהלות העמותה.
במקרה של ליקויים – מלבד סירוב לתת אישור, מחייבת את העמותה לחתום על תכנית לתיקון ליקויים כתנאי למתן אישור ואף נקיטה בהליכי פירוק במקרים מתאימים.
תיקון מס' 14 לחוק העמותות
התיקון כולל הוראות לחיזוק הבקרה הפנימית בעמותה. נקבעה חובת מינוי מבקר פנימי בעמותות שמחזורן עולה על 10 מיליון ₪, חוזקו תפקידיה של וועדת הביקורת ונוספו הוראות להסדרת עבודתה.
התיקון מאפשר לרשם העמותות להסמיך מפקחים מקרב עובדי רשות התאגידים הרשאים להיכנס למקום שבו פועלת העמותה, אף ללא תיאום מראש.
המפקח מוסמך לדרוש הזדהות של כל מי שיש למפקח יסוד סביר להניח כי הוא עובד העמותה או נושא משרה או בעל תפקיד אחר בה.
התיקון הקנה סמכויות חקירה מנהלית לרשם, אשר יכולה להתבצע ביוזמת הרשם או לפי בקשה של רבע מחברי העמותה, של ועדת הביקורת/ הגוף המבקר או של היועמ"ש.
התיקון מסדיר את המסמכים העומדים לעיון הציבור בתיק העמותה: בקשה לרישום עמותה, תקנון העמותה ודיווחי העמותה לפי סעיף 38 לחוק, יועמדו לעיון הציבור ובסמכות הרשם לפרסמם במלואם או בחלקם, באינטרנט.
מוסדות העמותה
"עמותה" – לפי סעיף 1 לחוק העמותות מוגדרת כתאגיד המוקם על ידי 2 בני אדם או יותר, למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים.
3 מאפיינים עיקריים של עמותה הם:
- איסור חלוקת רווחים.
- פעולה אך ורק במסגרת המטרות שאושרו לעמותה.
- החברות בעמותה היא אישית, ואין אפשרות להעבירה לאחר. אין לחבר בעמותה זכות קניינית בעמותה.
חוק העמותות קובע כי לכל עמותה יהיו לפחות 3 מוסדות :
- אסיפה כללית.
- ועד מנהל.
- ועדת ביקורת (או גוף מבקר שיכול להיות רואה חשבון או גוף אחר שאושר ע"י רשם העמותות).
בעמותה בעלת מחזור כספי של למעלה מ1 מיליון ₪ (הסכום המדוייק מתעדכן משנה לשנה), קיימת חובה בנוסף למנות רו"ח לצורך עריכת ביקורת על הדו"ח הכספי של העמותה. בעמותות בעלות מחזור כספי מעל 10 מיליון ₪ קיימת חובה, נוסף על האמור לעיל, למנות גם מבקר פנימי.
אסיפה כללית
האסיפה הכללית היא גוף הכולל את כל חברי העמותה. מי שייסד את העמותה וכן כל מי שפנה לעמותה בבקשה להתקבל כחבר.
חבר בעמותה יכול להיות מי שמלאו לו 17 שנה וכל תאגיד – תושב ישראל או לא.
אסיפה כללית תתכנס במועדים הקבועים בתקנונה ולפחות פעם בשנה.
סמכויות האסיפה הכללית :
- בחירת הועד של העמותה (לפחות 2 חברים).
- בחירת ועדת ביקורת או גוף מבקר .
- מינוי רו"ח מבקר (במידה וחייבים בזה בהתאם לחוק) וקביעת שכרו.
- אישור הדוכ"ס והמילוליים.
- קבלת החלטות בדבר שינוי תקנון, מטרות או שם העמותה.
- אישור גמול לחברי הועד/ ועדת הביקורת בגין תפקידם.
החלטות באסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות רגיל אלא יש בתקנון הוראה אחרת.
בהתאם לסעיף 20 לחוק העמותות, על האסיפה הכללית להתכנס לפחות אחת לשנה.
ועד
הוועד ינהל את ענייני העמותה.
הועד הראשון של העמותה מורכב ממייסדי העמותה. לאחר מכן האסיפה הכללית היא שבוחרת את הוועד.
בועד צריכים לכהן לפחות 2 חברים, רוב חברי הועד אינם יכולים להיות קרובי משפחה בדרגה ראשונה.
חבר ועד לא רשאי להיות עובד בעמותה או שיתן לה שירות כקבלן או כל התקשרות שכתוצאה ממנה חבר הועד מקבל בסופה תמורה מהעמותה.
חברי ועד רשאים לקבל גמול לישיבה בגין השתתפותם בישיבות הועד והחזר הוצאות כחברי ועד בהתאם לתקנות "השימוש בכספי העמותה".
חבר ועד יהיה רק מי שחבר בעמותה, מעל גיל 18, מי שלא הוכרז פסול דין או פושט רגל.
סמכויות עיקריות ותפקידים של הוועד :
- ליישם את החלטות האסיפה הכללית.
- לקבוע את מדיניות העמותה בכפוף להחלטות האסיפה הכללית.
- לקבוע דרכי פעולה ספציפיות לביצוע מטרות העמותה.
- לדאוג כי לא תתבצע חלוקת רווחים במישרין או בעקיפין לחברי העמותה.
- לאשר תקציב שנתי, לעכוב אחרי המצב הכספי של העמותה ולקבוע את מסגרת האשראי שהעמותה רשאית ליטול.
- לפקח על המנכ"ל של העמותה.
- לקבוע את המבנה הארגוני ומדיניות השכר והתשלומים.
- לכנס אסיפות כלליות מן המניין ושלא מן המניין.
- להכין את הדוכ"ס והמילוליים של העמותה ולהביאם בפני ועדת הביקורת או הגוף המבקר ובפני האסיפה הכללית לאישורה.
- למנות בהסכמת ועדת הביקורת את המבקר הפנימי בעמותה וכן לאשר את תכנית העבודה שלו.
בהתאם לפסיקת ביהמ"ש על חברי הועד מוטלת חובת האמון, הזהירות והמיומנות לפעול לטובת העמותה ובכלל זה להגשמת מטרותיה. להימנע מאינטרסים אישיים. לדאוג לכך שלא תבוצע חלוקת רווחים בעמותה, להימנע מיצירת גרעונות שיסכנו את החוסן הכלכלי של העמותה.
מורשי חתימה
העמותה נדרשת למנות מורשי חתימה לצורך התנהלותה השוטפת. על הועד להסמיך 2 או יותר מבין חבריו, לחתום בשם העמותה על המסמכים שיחייבו אותה.
אין חובה כי מורשי החתימה יהיו חברי ועד אך אינם יכולים להיות חברי ועדת ביקורת או הגוף המבקר. למותר לציין שהרו"ח של העמותה או מבקר הפנים שלה אינם יכולים להיות מורשי חתימה.
ועדת ביקורת או גוף מבקר
האסיפה הכללית חייבת לבחור ועדת ביקורת או גוף מבקר. גוף מבקר יכול להיות רואה חשבון או גוף אחר שאושר לעניין זה ע"י רשם העמותות.
לא ניתן למנות את אותו רואה חשבון שמבקר את הדוכ"ס של העמותה או שמבצע את הנהח"ש שכן יש ניגוד עיניינים בין התפקידים.
בעמותות המעוניינות באישור ניהול תקין, יכהנו לפחות 2 חברים בוועדת הביקורת וזאת כדי להבטיח בקרה נאותה או שיכהן בה גוף מבקר.
חברי ועדת הביקורת רשאים לקבל גמול לישיבה בגין השתתפותם בישיבות ועדת הביקורת והחזר הוצאות כחברי ועדת הביקורת בהתאם לתקנות "השימוש בכספי העמותה".
חבר ועדת ביקורת יהיה רק מי שחבר בעמותה, מעל גיל 18, מי שלא הוכרז פסול דין או פושט רגל.
סמכויות ותפקידים של ועדת הביקורת / גוף מבקר:
- לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה לרבות לבדוק את תקינות פעילותם של נושאי המשרה בעמותה ולבדוק ניהול תקין של עמותה, חיסכון, יעילות, אפקטיביות וטוהר המידות.
- לבדוק את השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון.
- לעכוב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד.
- לעמוד על ליקויים בניהול העמותה ולהציע לועד דרכים לתיקון ליקויים בניהול העמותה.
- לבדוק את ענייניה הכספיים של העמותה, פנקסי החשבונות ואת תשלומי השכר בה, לרבות יעוד כספי העמותה.
- למנות את המבקר הפנימי ביחד עם הוועד.
- לבחון את היקף עבודתו של הרו"ח המבקר ואת שכרו.
ועדת הביקורת או הגוף המבקר רשאים לבקש מרשם העמותות למנות חוקר שיחקור את דרך ניהול העמותה, תפקודה בהתאם להוראות חוק זה ופעולותיה הכספיות.
לצורך ביצוע תפקידם רשאים חברי ועדת הביקורת לעיין בכל עת בפנקסי החשבונות של העמותה ולקבל כל מידע הדרוש להם לצורך ביצוע תפקידם.
ועדת הביקורת או הגוף המבקר נדרשים להכין דו"ח ביקורת פעם בשנה. דו"ח הביקורת יכלול מלבד ממצאי הועדה גם המלצות והתייחסות לתיקון ליקויים שהתגלו בעבר.
מבקר פנימי
בהתאם לתיקון 14 לחוק העמותות (החל מיום 6/2/15) בעמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ₪ ימונה מבקר פנימי. המחזור לעניין זה הינו מחזור העמותה בהתאם לדו"ח הכספי האחרון שהיה על העמותה להגיש לרשם. הכנסות בשווה כסף לרבות שווי מתנדבים, שווי שימוש, תרומות בשווה כסף וכד' הרי שהכנסות אלה יכללו כחלק מהמחזור לעניין חובת מינוי מבקר פנים.
במקרים גבוליים לעניין ה10 מיליון הרי שכדאי כן למנות מבקר פנימי כמו כן,לפי חוק הביקורת הפנימית ישנן עמותות בודדות החייבות במינוי מבקר פנימי מתוקף החוק.
מינוי וולנטרי של מבקר פנים גם הוא אפשרי לכל עמותה.
רואה חשבון מבקר
עמותה שהמחזור הכספי שלה עולה על 1,170,000 ₪ (סכום שמתעדכן מדיי שנה) חייבת למנות רואה חשבון לבקר את הדוכ"ס שלה ולהגיש דין וחשבון מבוקר.
האסיפה הכללית היא שצריכה למנות את הרו"ח המבקר ולקבוע את שכרו.
בעמותות שמחזורן הכספי באותה השנה עולה על 5 מיליון ₪ הנהלת החשבונות לא תתבצע על ידי עובדים מאותו משרד רואי חשבון.
פנקס החברים
לפי חוק העמותות העמותה חייבת לנהל פנקס חברים ולרשום בו כל חבר, מענו, מס' זהותו ותאריך תחילת חברותו ותאריך פקיעתה. כמו כן יהיה גם פנקס לרישום חברי הועד. החובה לנהל פנקסים חלה על הועד של העמותה.
פנקס חברי העמותה (חברי האסיפה הכללית), פנקס חברי הועד, הפרוטוקולים של האסיפה הכללית והדוכ"ס והמילוליים המאושרים של העמותה יהיו פתוחים בכל עת סבירה לעיון של כל חברי העמותה.
שימוש בשם העמותה
על העמותה להשתמש בשמה המלא כפי שהוא מופיע בתעודת הרישום, ללא כל השמטות או תוספות. שם העמותה צריך להופיע על כל מסמך, שילוט או פרסום היוצא מטעם העמותה. בסיום שם העמותה יש להוסיף "ע"ר" או "עמותה רשומה".
מטרות העמותה
אחד הנושאים המרכזיים הנבדקים לעניין תקינות פעילות העמותה הוא קידום מטרותיה הרשומות.
עמותה אינה רשאית לבצע פעולות שאינן במסגרת מטרותיה הרשומות אף אם מדובר בפעולות חשובות, המסייעות לציבור או לנזקקים.
על העמותה לקדם את כל מטרותיה הרשומות ולבטל מטרות שאין בכוונתה לקדם. אם לעמותה מטרות רשומות שלא קודמו במשך תקופת זמן בלתי סבירה, על העמותה חלה האחריות לבטלן או להראות תכנית מעשית לקדמן.
ניתן להוסיף, לגרוע, לשנות מטרות קרובות למטרות הקיימות שלה ע"י כינוס אסיפה כללית וקבלת החלטה על כך, לאחר מכן יש להעביר את ההחלטה לרשם העמותות לבחינה.
מטרתה העיקרית של עמותה איננה יכולה להיות מכוונת לעשיית רווחים. לפיכך פעולתה העיקרית איננה יכולה להתבטא בהחזקת מניות בחברה עסקית. ניתן להחזיק כל עוד וזוהי לא פעולתה העיקרית של העמותה ושרווחי פעילות זו משמשים את מטרותיה העיקריות של העמותה.
שימוש בנכסי העמותה לקידום מטרותיה
על העמותה להשתמש במשאביה לצורך קידום המטרות שלה (כספי העמותה, נכסיה, המוניטין שלה, הציוד וכד').
כספים יעודיים – במידה והעמותה קיבלה כספים לצורך קידום מטרה מסוימת, עליה להשתמש באותם הכספים למטרה לשמה ניתנו ולא למטרות אחרות.
על העמותה לתת ביטוי הולם בדוכ"ס בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים לנכסים שהשימוש בהם הוגבל או יועד לשימוש מסוים.
צבירת נכסים – עמותה המעוניינת באישור ניהול תקין, לא תורשה לצבור באופן בלתי סביר נכסים או הון לתקופה ממושכת בלי להשקיעם בקידום מטרות קונקרטיות או בלי תוכנית מעשית לשימוש בכספים אלו לצורך קידום מטרותיה. צבירה של סכום סביר לצורך התמודדות עם תקופות של קשיים כלכליים היא אפשרית.
רכישת נכס ובכלל זה נכס נדל"ן שלא מיועד לפעילות העמותה במסגרת ייעוד עודפים, יחשב כצבירת נכסים אסורה.
על רואה החשבון של העמותה להקפיד לסווג את הנכסים בדוכ"ס באופן שיתן גילוי נאות ומלא לגבי כספים בעלי הגבלה קבועה, זמנית או ללא כל הגבלה כך שמצב העודפים וצבירת הנכסים יקבל ביטוי מלא.
פעילות עסקית על ידי העמותה
לעיתים מבקשת עמותה לדאוג לעצמה לערוץ של הכנסה קבועה, שתצמצם את תלותה בגורמים ותבטיח לה יציבות כלכלית באמצעות פעילות עסקית. ככלל מגמה זו היא מגמה רצויה ובלבד שתעשה בגדרי חוק העמותות.
כך למשל, השכרת משרדים שהעמותה אינה משתמשת בהם היא רצויה ואף מומלצת ליצירת מקור הכנסה סולידי לעמותה לקידום מטרותיה. כך גם העמדת השימוש במבנה של העמותה לצדדים שלישיים בתשלום בשעות בהן העמותה לא עושה בו שימוש.
עמותה גם רשאית להקים חברה לצורך ביצוע פעילות עסקית אשר רווחיה יועברו לעמותה.
פעולה בהתאם לתקנון העמותה ושינוי תקנון
עמותה חייבת לפעול על פי התקנון שלה. דין התקנון כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה לבין עצמם. במידה והעמותה מעוניינת לשנות סעיף בתקנון יש לקבל החלטה בדבר השינוי באסיפה הכללית ולאחר מכן להעביר את ההחלטה לבחינת רשם העמותות.
הגשת מסמכים לרשם העמותות
את המסמכים לרשם העמותות יש להגיש בחתימות מקוריות של 2 חברי ועד תוך ציון שמות החותמים.
המסמכים שעל העמותה להגיש לרשם כוללים :
- הודעה על שינוי מען העמותה.
- הודעה על מינוי חבר ועד, ועדת ביקורת/גוף מבוקר, מינוי רו"ח ופקיעת כהונתו.
- פרוטוקול לשינוי תקנון, שם העמותה או מטרותיה.
- החלטה בדבר הרשאים לחתום בשם העמותה.
- הודעה על הגשת תובענה כנגד העמותה או חבריה.
- הדוחות הכספיים של העמותה הכוללים : פירוט 5 מקבלי השכר הגבוה בעמותה, דוח על תרומות והודעה על תרומות מישות מדינית זרה.
- הדו"ח המילולי של העמותה.
- פרוטוקול מהאסיפה הכללית לאישור הדו"ח הכספי והדוח המילולי בצירוף המלצת ועדת הביקורת ואם נתמנה רו"ח מבקר אזי גם בצירוף חוות דעתו על הדו"ח הכספי.
- פרוטוקול בדבר החלטת אסיפה הכללית על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק.
- דיווח רבעוני על קבלת תרומה מישות מדינית זרה.
מועד הגשת הדוח הכספי והמילולי
בהתאם לחוק העמותות יש להגיש את הדוח הכספי והמילולי לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה שלאחר תם תקופת הדוח כשהוא חתום על ידי 2 חברי ועד.
קבלת אישור ניהול תקין
רק בתום שנתיים של פעילות רצופה מוכחת של העמותה, הגשת המסמכים הנדרשים בהתאם לחוק וכן עמידה בהוראות החוק וכללי הרשם, ינתן אישור ניהול תקין לעמותה.
תוקפו של אישור ניהול תקין הוא מהמועד בו הוא ניתן ועד לתום השנה הקלנדרית לגביה הוא ניתן. אין אישור ניהול תקין עם תחולה רטרואקטיבית או עבור שנים שחלפו.
אגרה שנתית
כל עמותה חייבת בתשלום אגרה שנתית החל מהשנה שלאחר רישומה, אלא אם היא נכנסת לגדר הפטור הקבוע בתקנות :
- המחזור הכספי של העמותה אינו עולה על 300,000 ₪.
- אין היא משלמת שכר ותשלומים בכל צורה שהיא (עבור עבודה בין אם כעובד ובין אם כקבלן משנה). תלום גמול ליו"ר ועד, חבר ועד וחבר ועדת ביקורת לא יובא בחשבון כתשלום שכר לעניין הפטור מאגרה.
המערכת החשבונאית והכנת הדו"ח הכספי והמילולי
על העמותה לדאוג לרישום פעולותיה הכספיות בהתאם להוראות ניהול ספרים של מס הכנסה ובהתאם לתוספת השנייה לחוק העמותות.
לפי התוספת השניה לחוק העמותות, הנפקת שוברי קבלה תוך רישום נפרד של שוברי קבלה בגין מכירת נכסים ושירותים לעומת שוברי קבלה בגין תרומות.
על קבלה בגין תרומה חלה חובה להדפיס את המילה "תרומה" ואת המילים "למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה" במידה וניתן לעמותה אישור מס הכנסה לעניין תרומות.
על העמותה לערוך ספר שבו ירשמו נכסים שהתקבלו כתרומות וכמתנות וכן פירוט בספר תקבולים של ההקצבות שהעמותה קיבלה מאחרים כולל מגופים ממשלתיים או עירוניים.
עמותה בעלת מחזור שנתי העולה על 1,170,000 ₪ צריכה לנהל מערכת חשבונאית על פי שיטת החשבונאות הכפולה.
עמותה שהיא "מוסד ציבורי" לפי הגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה חייבת מעל מחזור של 500,000 ₪ בחשבונאות כפולה.
להלן המסמכים והספרים שיש לנהל בעמותה:
- ספר קופה;
- פנקס קבלות;
- רישום הכנסות מפורט לפי סוגי ההכנסות;
- ספר כרוך ובו ירשמו נכסים שנתקבלו כתרומות או כמתנות;
- תיק תיעוד חוץ
- חשבון הוצאות מפורט לפני סוגים;
(עמותה/מלכר שהוא בית ספר או גן ילדים כפוף גם להראות תוספת ח' להוראות ניהול פנקסי חשבונות).
נטילת הלוואות
עמותה רשאית ללוות כספים.
הלוואה תאושר בועד המנהל, על העמותה לחתום על הסכם הלוואה הכולל תנאי הלוואה סבירים ומפרט בין היתר את זהות נותן ההלוואה, פרטי ההלוואה ותנאיה ובכללם סכום ההלוואה ומועדי פרעונה.
יודגש כי הסכם ההלוואה ייחתם עם מי שנתן את הכספים במישרין.
כאשר צד ג' אינו מעוניין להלוות כספים לעמותה באופן ישיר אלא לבעל תפקיד בעמותה בלבד, על בעל התפקיד לחתום על הסכם ההלוואה בין צד ג' לבעל התפקיד בעמותה, המטרה להבטיח מעקב אחר מקור ההלוואה בספרי העמותה ולמנוע בעיות אפשרויות בעת החזר ההלוואה לצד ג'.
עריכת הדו"ח הכספי
על הועד האחריות להכנת הדוחות הכספיים.
הדוחות אמורים לכלול לכל הפחות מאזן ודו"ח הכנסות העמותה והוצאותיה.
על כל עמותה להגיש דוחות כספיים ללא קשר להיקף המחזור הכספי שלה.
יש לצרף לדוח הכספי פירוט מלא ומדויק של כל התשלומים ששילמה או שהתחייבה לשלם בשנה שלגביה מוגש הדוח הכספי לכל אחד מ-5 מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה. הפירוט יוגש בטופס בהתאם להוראות תקנות הטפסים.
בדוח הכספי יש לפרט את רשימת האנשים שתרמו לעמותה סכום העולה על 20,000 ₪ לשנה במצטבר אלא אם ניתן אישור מיוחד מהרשם לאי פרסום שם.
"דוח על הפעילות" בעצם מהווה כמו דוח רווח והפסד של חברה, יכלול את כל ההכנסות וההוצאות בתקופת הדיווח.
הדוח המילולי – בהתאם לחוק העמותות על העמותה להגיש את הדוח הכספי יחד עם הדוח המילולי.
תפקיד הדוח המילולי הוא לתאר באופן תמציתי ובהיר את פעילות העמותה ואת המבנה הארגוני שלה בשנה שאליה מתייחס הדוח.
האחריות להכנת הדוח המילולי היא על הועד ובעת הגשתו צריך להיות חתום על ידי 2 מחבריו.
מתפקידיה של ועדת הביקורת לבחון את הדוח המילולי ולהביא את המלצותיה בפני האסיפה הכללית, כמו כן הדוח המילולי יהיה פתוח לעיון הציבור.
מה יכלל בדוח המילולי (לפי התוספת השלישית לחוק העמותות) :
דיווח על הפעולות שביצעה העמותה לשם קידום מטרותיה, פירוט המבנה הארגוני של העמותה, פירוט בדבר השימושים העיקריים שעשתה העמותה בכספי תרומות במהלך שנת הדו"ח, פירוט עסקאות במקרקעין שביצעה העמותה או עסקאות עם צדדים קשורים, אירועים חריגים, ליקויים וכל עניין מהותי אחר שאירע בשנת הדו"ח.
השימוש בכספי העמותה ונכסיה
פתיחת חשבונות בנק
על העמותה לפתוח חשבון בנק על שמה בלבד וכספיה יופקדו באותו חשבון. (הכסף לא יופקד בחשבונות של גורמים אחרים כגון חברי ועד! )
כאשר עמותה מפעילה פרויקטים שונים בהיקפים משמעותיים, מומלץ לפתוח חשבון בנק נפרד לכל פרויקט.
עמותות המעוניינות בקבלת אישור ניהול תקין ידרשו בעת שימוש בכרטיס אשראי, לפתוח חשבון בנק יעודי עבור כרטיס אשראי מסוים.
שימוש במזומנים ובהמחאות
המחאות מטעם העמותה יחתמו על ידי מורשי חתימה מטעמה שמונו ע"י האסיפה הכללית או ועד העמותה הכל לפי הוראות התקנון .
על העמותה להקפיד על כך שהמחאות לא תחתמנה מראש ללא ציון הסכום והמוטב. יש להקפיד על קיומו של מנגנון בקרה ופיקוח בדבר הסכמה להוצאת כספים, על אופן השימוש בהם ועל תקינות ההתקשרות לדוגמה הוצאות מעל סכום מסוים או עסקאות מסוימות יבואו קודם לכן לאישור הועד המנהל.
על מנת לקבל אישור ניהול תקין ולהבטיח כי הכספים יגיעו ליעדם יש להקפיד שכל ההמחאות הנרשמות ע"י העמותה תכלולנה ציון "למוטב בלבד" על גבי ההמחאה (למעט המחאה המיועדת להוצאת מזומנים מהבנק לקופה קטנה).
על עמותות להימנע מתשלום באמצעות מזומן (למעט הוצאות שניתן להוציאן במסגרת "קופה קטנה") הוצאות כספיות בסכומים קטנים ומוגבלים או כשאין ברירה אחרת והשימוש במזומן הכרחי, יש להקפיד על תיעוד מלא ונאות של יציאת כספים ופרטי המקבל, לרבות מינוי בעל תפקיד בעמותה שיפקח על הוצאת כספים.
העברות כספיות מחשבון הבנק של העמותה לחשבון אחר, יש לבצע רק ע"י פקס (ולא באמצעות הטלפון) כמו כן בחתימת מורשי חתימה .
יש לקבוע כללים ונהלי שמירה על כרטיסי החתימה :
הפרדת תפקידים בין הנהלת החשבונות למבצע התשלום, אופן שינוי חשבון הבנק של ספק וקבלת אסמכתא לגבי מהימנות בדבר פרטי חשבון בנק לזיכוי.
דגשים לעניין עמותות המעוניינות באישור ניהול תקין
שימוש בכרטיסי אשראי
שימוש בכרטיסי אשראי ע"י העמותה אינו מאפשר חתימה ע"י 2 מורשי חתימה כנדרש ופוגע בבקרה על התנהלות הכספית של העמותה.
עם זאת יש מקרים שלא ניתן להימנע משימוש באשראי ולכן השימוש באשראי יהיה אפשרי בכפוף לאחד מהתנאים הבאים:
- העמותה תשתמש בכרטיס אשראי מוגבל לסכום המותר לשימוש כקופה קטנה, ומשתמשת בו לצורך הוצאות המותרות במסגרת קופה קטנה בלבד. מדובר בכרטיס אשראי מיוחד ומוגבל (כמו כרטיס נטען). החלטה בדבר הוצאת כרטיס כאמור תיחתם ע"י 2 מורשי חתימה.
- כרטיס אשראי שהתשלום בו כפוף לקיומה של יתרת כספים בחשבון יעודי שנפתח השימוש בכרטיס זה. יועברו כספים לחשבון יעודי זה בהוראה חתומה של 2 מורשי חתימה לצורך הוצאה מסוימת, בציון מטרת העברה. העמותה תקפיד שלא יהיו בחשבון זה יתרות מעבר לכספים שהועברו לביצוע הוצאה מסוימת כאמור.
ביצוע תשלומים באמצעות מערכת מס"ב
מערכת סליקה בנקאית מאפשרת ביצוע תשלומים באופן ממוחשב ומאובטח כגון משכורות, תשלומים ספקים וכ'ו. העברה מבוצעת לחשבון הבנק של המוטב באופן מרוכז כתחליף לרישום המחאות או מתן הוראות ביצוע נפרדות בגין כל תשלום.
השימוש במס"ב אינו פוטר מהצורך ב2 מורשי חתימה, לכל אחד מהם יהיה "מיני קי" וסיסמא משלו כך שהמערכת תדרוש חתימה של 2 מורשי החתימה וכל שינוי יגרור אישור של השני.
הוצאות הנהלה וכלליות
עמותה אינה רשאית לשלם שכר לחבי הועד וחברי ועדת הביקורת אלא גמול ישיבה והחזר הוצאות בלבד.
גם לעובדיה אין העמותה רשאית לשלם שכר העולה על הסביר, בהתחשב בכישורי העובד והמקובל בשוק העבודה עבור תפקידים דומים.
אם הוצאות השכר של העמותה תהיינה בלתי סבירות עשוי הרשם לראות בכך שימוש בכספי העמותה שלא למטרותיה.
הוצאות הנהלה וכלליות הן ההוצאות האדמיניסרטיביות, על העמותה להקפיד כי הוצאות אלו לא יעלו על אחוז סביר מסך המחזור השנתי של העמותה.
באתר משרד האוצר קיימות ומפורסמות הוראות החשב הכללי בדבר הוצאות הנהלה וכלליות כתנאי למתן תמיכה.
כללי החשב הכללי מתייחסים הן לאחוז הוצאות הנהלה וכלליות מכלל המחזור הכספי והן להגדרת הרכיבים שיש לכלול בהוצאות אלו.
תשלום גמל לחבר ועד, יו"ר ועד ולחבר ועדת ביקורת
האסיפה הכללית רשאית להחליט על תשלום שכר לחברי ועד ולקבוע את גובה השכר בכפוף לתקנות שהתקין שר המשפטים בעניין. בכל מקרה לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין חבר הועד/ חבר ועדת הביקורת לעמותה.
אסור לחבר ועד או לחבר ועדת הביקורת להיות עובד של העמותה או לתת לה שירותים שונים בשכר לרבות כל התקשרות של חבר הועד עם העמותה שכתוצאה ממנה תתקבל בידו תמורה.
המטרה הינה להבטיח שבמוסדות העמותה יכהנו נושאי תפקידים שלנגד עיניהן עומדת טובת העמותה בלבד כיאה למוסד ללא כוונת רווח.
שר המשפטים התקין ביום 23/2/09 תקנות הקובעות בין היתר תקרה לגמול המירבי לישיבה ליו"ר ועד וכן לחבר , "ועדה קבועה" של הועד/ועדת הביקורת, וכן למספר הישיבות שניתן לקיים במהלך השנה. מספר זה אינו תלוי במחזור העמותה. ועדה קבועה היא ועדה שמונתה על ידי הועד לטיפול לאורך זמן בנושא שבסמכותו כאשר אופי העמותה מצדיק מינוי ועדה לטיפול באותו נושא.
הגמול לחבר ועד המשתתף בישיבות של ועדה קבועה הינו בנוסף לגמול עבור השתתפותו בישיבות הועד.
בעמותה בה לא מכהן מנהל כללי (מנכ"ל), יו"ר הועד לוקח על עצמו תפקידי ניהול שוטף של העמותה, רשאית האסיפה הכללית לקבוע כי ליו"ר הועד ישולם גמול שנתי קבוע בעד כהונתו כיו"ר הועד. (יש טבלה של שכר מקובל בתלות במחזור הכספי של העמותה). הגמול השנתי יהיה במקום הגמול עבור השתתפות בישיבות.
עמותה עם מחזור מעל 538 מיליון ₪ אף אם מכהן בה מנכ"ל רשאית העמותה לשלם ליו"ר הועד בעד כהונתו גמול שנתי שלא יעלה על 323,150 ₪. בכפוף לתנאים הבאים :
- הגמול השנתי של יו"ר הועד לא יעלה על הגמול השנתי של המנכ"ל.
- יו"ר הועד מקדיש לתפקידו לפחות 25 שעות שבועיות.
- יו"ר הועד אינו מועסק בעבודה נוספת (למעט כהונה דירקטור או תפקיד מקביל בתאגיד אחר למעט הוראה במוסד להשכלה גבוהה בתאגיד אחר).
- האסיפה הכללית אישרה מתן גמול כאמור. יצויין כי, הגמול השנתי במקרה זה הינו במקום כל גמול אחר בהשתתפות בישיבות או כיסוי הוצאות.
החזר הוצאות בקשר להשתתפות בישיבות
השכר המשולם לחבר הוועד או חבר ועדת הביקורת כולל כיסוי של כל ההוצאות בקשר להשתתפות בישיבה. החזר הוצאות ישולם במקרים הבאים:
- החזר הוצאות נסיעה כאשר מקום המגורים עולה על 40 ק"מ ממקום קיום הישיבה.
- כאשר יו"ר הועד, חבר הועד או חבר ועדת הביקורת הוא אדם עם מוגבלות שהציג אישור רפואי שהוא נדרש להוצאות נסיעה מיוחדות עקב מגבלותו.
- אם מחזורה הכספי השנתי על העמותה עולה על 50 מיליון ₪ ויותר משליש מחברי הועד שלה אינם תושבי ישראל, ראשית העמותה באישור מראש של האסיפה הכללית לשלם החזר הוצאות נסיעה ושהייה בפועל עבור ישיבת ועד אחת בשנה שהתקיימה מחוץ לישראל. אם יותר ממחצית מחברי הועד אינם תושבי ישראל, רשאית העמותה לשלם החזר הוצאות נסיעה ושהיה בפועל עבור 2 ישיבות ועד בשנה שהתקיימו מחוץ לישראל.
- אם העמותה איננה משלמת גמול עבור השתתפות בישיבות או משלמת גמול חלקי, רשאית העמותה לשלם החזר הוצאות גם אם לא מתקיימים התנאים המפורטים במקרים 1-4 לעיל.
החזר הוצאות נסיעה והשהייה מחוץ לישראל
עמותה רשאית לשלם לחבר ועד או ליו"ר ועד את הוצאות הנסיעה שלו בישראל או את הוצאות הנסיעה והשהייה שלו מחוץ לישראל לצורך פעילותו לקידום מטרותיה של העמותה, אם מתקיימים התנאים הבאים :
- הועד החליט מראש, באישור ועדת הביקורת, על סוגי הפעילויות שיבצע עבור העמותה.
- תשלום ההוצאות בפועל אושר ע"י הוועד.
- ההוצאות הן סבירות בנסיבות העניין, הן נדרשות לצורך ביצוע הפעילות האמורה במישרין והאסיפה הכללית קבעה כללים ונהלים לעניין זה.
בעמותה שהמחזור הכספי שלה עולה על 100 מיליון ₪ ניתן לאשר, לצורך קידום מטרות העמותה ועל פי המנגנון האמור לעיל, גם הוצאות מסוג אחר והכל אם הן בקשר עם פעילות לקידום מטרות העמותה. סעיף זה רלוונטי גם עבור עמותות עם מחזור כספי נמוך יותר אשר לא משלמות גמול בכלל.
קבלת הטבה, הוצאות רכב ופלאפון
יו"ר הוועד או חבר ועד רשאי לקבל הטבה הקשורה בפעילות שמקיימת העמותה רק במסגרת עמידתו בקריטריונים ככל חבר עמותה אחר או הציבור הרחב, ככל שהוא עומד בקריטריונים הכלליים לקבלת הטבה כאמור.
ככל העמדת רכב ליו"ר הוועד או לחבר ועד באופן קבוע אסורה, שכן יש בכך משום תמורה בשווה כסף. עם זאת במסגרת החזר הוצאות נסיעה המתהוות מעצם פעילות יו"ר הועד או חבר הוועד לשם קידום מטרות העמותה, ניתן להעמיד לרשותם רכב עבור אותן נסיעות ספציפיות ובגינן בלבד וחל איסור על שימוש לצרכים פרטיים או מעורבים. כמו כן יש לבחון סבירות של ההוצאה אל מול קידום מטרות העמותה ובכל מקרה להעדיף את החלופה הזולה ביותר הסבירה בנסיבות העניין.
בעמותה בה יש צורך בנסיעות תכופות ומרובות של חברי ועד או עובדים, כך שמוצדק יהיה לרכוש רכב, יש להקפיד כי השימוש ברכב ע"י יו"ר ועד או חבר ועד יהיה רק לשם נסיעה נקודתית בקשר לקידום מטרות העמותה, בסופה תחול עליו חובה להחזיר מיד את הרכב לעמותה.
הוצאות העמדת פלאפון לשימוש חבר ועד או חבר ועדת ביקורת אפשרית רק במקרים חריגים ביותר.
העברת פעילות של עמותה
העברת כל פעילות העמותה או עיקר פעילותה, תיעשה ככלל במסגרת הליך של פירוק או מיזוג לפי "הוראות מיוחדות" (עמותה אשר מקבלת פעילות מעמותה אחרת שלא בדרך מיזוג או פירוק כאמור לעיל, קיים חשש ממשי שהיא פועלת לא כדין- יכול להביא לכדי שלילת אישור ניהול תקין).
העברה חלקית של פעילות ללא תמורה או בתמורה חלקית, יכולה להתבצע לתאגיד מלכ"רי בלבד. על העמותה המעבירה לבחון את הצורך בשינוי מטרותיה, התחייבויות שלה כלפי תורמים ביחס לפעילות המועברת והאם מועברים כספים או נכסים מוחשיים במסגרת הפעילות.
העברות של כספים / נכסים לתאגידים אחרים ללא תמורה
עמותה רשאית להעביר כספים או נכסים לתאגיד מלכ"רי אחר, אולם עליה להקפיד על התנאים כדלקמן:
- העברת הכספים/הנכסים לגוף אחר מתיישבת בפירוש עם נוסח מטרותיה הרשומות של העמותה.
- הכספים/ הנכסים יועברו לתאגיד ללא כוונת רווח אחר עם מטרות דומות, אשר אינו ראשי לחלק רווחים לגורמים פרטיים, גם בעת פירוק.
- ידוע למי שתורם או מעביר כספים/נכסים לעמותה כי יתכן ואלה יועברו לתאגיד אחר.
עמותה המעוניינת באישור ניהול תקין, צריכה בנוסף להקפיד כי לתאגיד אליו מועברים הכספים/הנכסים יש אישור ניהול תקין או אישור מקביל מאת הגורם הרשמי המפקח עליו. ככל שמדובר בהעברת כספים לעמותה חדשה, שעדיין איננה זכאית לקבל אישור ניהול תקין (שנתיים ראשונות לפעילותה), ההעברה יכולה להתבצע בדרך של מתן הלוואה בלבד. בהמשך עם קבלת האישור על ניהול תקין תוכל להחליף את הרישום של ההלוואה בתרומה.
על העמותה לפרט העברות כאמור לעיל במסגרת הדו"ח המילולי, בסעיפים הרלבנטיים.
הלוואות
עמותה רשאית להלוות כספים לתאגיד מלכ"רי אחר ובלבד שיתקיימו הכללים האמורים לעיל בנוגע להעברת הכספים:
- התאגיד הלווה הינו תאגיד ללא מטרת רווח.
- מטרות התאגיד הלווה הנן מטרות דומות למטרות העמותה המלווה.
- ההלוואה אושרה כדין ע"י הוועד של העמותה המלווה.
- נחתם הסכם הלוואה בין העמותה לתאגיד הכולל תנאי הלוואה סבירים, לרבות שיעור הריבית, תנאי ההחזר ומועד הפירעון.
- הוסדרו בטחונות סבירים לפירעון ההלוואה.
- אין במתן ההלוואה כדי לפגוע בפעילות העמותה המלווה.
- הוועד שוכנע כי יש לעמותה הלווה יכולת לעמוד בהחזר ההלוואה במועדים שנקבעו.
- למיטב ידיעת הוועד ועל סמך הנתונים שהוצגו לו אין ליקויים משמעותיים בהתנהלות העמותה הלווה.
עמותה תהא רשאית לתת הלוואות לעובדיה בתנאי שתנאי ההלוואה סבירים, ובהתאם למקובל בשוק לעניין הלוואה של מעביד לעובד.
עמותה אינה רשאית לתת הלוואות לחבריה שאינם עובדים (אלא אם כן מטרות העמותה כוללות מתן הלוואות כגמ"ח). על ההלוואות להיות מתועדות באסמכתאות בכתב, וברישומים חשבונאיים נאותים. בכל מקרה יש להקפיד כי ההלוואה תינתן באופן שיהיו נתיבי ביקורת לרישומים בספרי החשבונות. בעמותות המעוניינות באישור ניהול תקין, יש להימנע ממתן הלוואות במזומן או בהמחאות שאינן למוטב בלבד.
מתן מלגות
מתן מלגות בעמותה יתבצע בהתאם לקריטריונים קבועים, שיוויוניים ופומביים. עמותה אינה רשאית לתת מלגות לחברי ועדת הביקורת או לקרוביהם.
באשר לחברי ועד וקרוביהם – ככל שמדובר בחלוקת מלגות שאינה אינהרנטית לפעילות העמותה ומטרותיה, חברי הוועד וקרוביהם יהיו זכאים לקבלת מלגות, ככל שהם מקבלים מלגות בהתאם לקריטריונים שוויוניים, מפורטים, עניינים ושקופים, ובכפוף לכך שהקריטריונים קיבלו אישור של ועדת הביקורת, ולאחר מכן אישור האסיפה הכללית.
עמותות המעוניינות באישור ניהול תקין, לא ישלמו מלגות במזומן, אלא באמצעות שיקים "למוטב בלבד".
תרומות
בהתאם לתוספת השנייה לחוק העמותות, עמותה חייבת לנהל פנקס תורמים פנימי, ולרשום בו את כל הנכסים (לרבות כספים) שהיא קיבלה כתרומות או כמתנות, הרישום צריך לכלול את שם התורם, תיאור הנכס שהתקבל ומועד קבלתו.
פנקס התורמים הפנימי של העמותה צריך להיות פתוח לעיון חברי הוועד, בודקים מטעם רשם העמותות, נציבות מס הכנסה וגופים אחרים שיש להם סמכות לעיין בפנקס עפ"י חוק.
בשנת 2002 הותקנו תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדו"ח הכספי), בתקנות נקבע כי הסכום המרבי לעניין תרומה שרשאית עמותה שלא לרשום לגביה בדו"ח הכספי את שם התורם הוא 20,000 ₪ לשנה (לאחר שהוגשה לרשם בקשה מנומקת בכתב על כך והצורך בשמירת עילום שמו של התורם).
על העמותה לפרט אף תרומות שהתקבלו בשווה כסף, ובלבד שהן מהוות טובין הניתנים להערכה או לכימות.
תרומה מישות מדינית זרה
על עמותה אשר מחזורה עולה על 300,000 ₪, לציין בדוח הכספי אם קיבלה תרומות מ"ישות מדינית זרה" בשנה אליה מתייחס הדו"ח. המדובר בתרומות אשר שווין המצטבר עולה על סכום של 20,000 ₪.
על עמותה המקבלת תרומות מישות מדינית זרה כאמור, חלה החובה לפרסם את המידע האמור באתר האינטרנט שלה. במידה ואין לעמותה אתר אינטרנט עליה להודיע על כך לרשם העמותות, אשר יפרסם את המידע באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
עמותה המקבלת תרומות מישות מדינית זרה חלה חובת גילוי הכוללת דיווח רבעוני וזאת בנוסף על החובה השנתית כאמור לעיל. את הדיווח יש להגיש תוך שבוע מתום אותו רבעון בו התקבלה התרומה על גבי טופס מקוון ולפרט את זהות נותן התרומה, סכום התרומה, מטרות התרומה ויעודה, לרבות התחייבות שנתן הנתמך לישות המדינית הזרה בנוגע לתרומה, בע"פ או בכתב, במישרין או בעקיפין. החובה חלה על כל עמותה עם כל מחזור כספי שהוא.
רישום נכסי העמותה
על חברי הועד להקפיד על כך שכל זכויות העמותה, לרבות זכויות בנכסים לגביהם מתקיים רישום כדין, יהיו רשומים על שם העמותה.
עמותה רשאית לרכוש רכב לשימושה לצורך קידום מטרותיה. הרכב ירשם על שם העמותה בלבד. השיקולים והקריטריונים לבחירת הרכב יהיו שיקולים סבירים תוך התייחסות, בין היתר, לעלות הרכישה והאחזקה של הרכב ובהתאם לסוג העמותה, אופי הפעילות והיקפה, והמחזור הכספי שלה.
שמירה על נכסי העמותה
אם לעמותה יש כספים שאינם נדרשים באופן מידי לפעולתה השוטפת לקידום מטרותיה, עליה להשקיע אותם באופן סולידי, כדי לשמור על ערכם בכפוף למדיניות שתקבע לעניין זה ע"י הוועד, ובלבד שלא יהיה בכך משום צבירת נכסים באופן בלתי סביר.
עמותה איננה רשאית להעביר נכס מנכסיה ללא קבלת תמורה הולמת או להעמידו לרשות אחרים ללא תמורה או בתמורה מפוחתת, אם הדבר איננו מתיישב עם מטרותיה ואיננו עומד בכללים החלים על העברה כספית לגורם אחר. הוראות אלה נוגעות לכלל נכסי העמותה כגון מקרקעין, מיטלטלין, מניות, מוניטין ועוד.
קרבה משפחתית וניגוד עניינים
עמותה הרוצה להעסיק עובד או להתקשר בחוזה עם קבלן עצמאי, טרם העסקת העובד, ובהתחשב בתנאי ההתקשרות, סכומה ומהותה, על העמותה לתת הזדמנות למציעים להציע עצמם בתנאי שוק חופשיים. יצויין כי אין הכוונה לכך שהעמותה תהא מחויבת בקיום הליך מכרזי, אלא אם הדבר מתחייב מנסיבות העניין, מאופי העמותה ומאופי ההתקשרות.
קרבת משפחה
בחוק העמותות אין קביעה מפורשת באשר למגבלות בנוגע לקרבת משפחה בין החברים במוסד ממוסדות העמותה, בין חברים במוסדות שונים של העמותה ובינם ובין נושאי משרה לבין עובדי העמותה.
עם זאת כפועל יוצא מסעיף 27 לחוק העמותות, הקובע כי על חברי הוועד לפעול לטובת העמותה, מינהל תקין מחייב העסקת עובדים או רכישת שירותים על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה ולא עפ"י שיקולים של קרבה משפחתית.
על העמותה להימנע מהעסקת קרובי משפחה של חברי ועדת ביקורת או הגוף המבוקר. כמו כן על העמותה להימנע מהעסקת קרובי משפחה של חברי ועד.
בכל הנוגע להעסקת קרוב משפחה של המנכ"ל, יש להבטיח שההחלטה תהיה סבירה בנסיבות העניין ולטובת העמותה, נוכח ניגוד העניינים האפשרי. לכן הועד הוא שיחליט בעניין ההעסקה ותנאיה, לאחר מכן יש מקום להביא את ההחלטה לאישור ועדת הביקורת, כדי לבחון את סבירותה.
יצויין כי העסקת מספר קרובי משפחה בעמותה, גם כאשר לא מדובר בקרובי משפחה של חברי ועד, חברי ועדת ביקורת או מנכ"ל יש בה כדי להצביע על התנהלות בניגוד למנהל תקין מחייב, כאמור, העסקת עובדים או רכישת שירותים על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה ולא על פי שיקולים של קרבה משפחתית.
קרבה משפחתית בתוך הוועד ובתוך ועדת הביקורת
בעמותה שבה מכהנים רק 2 חברי ועד, הם אינם יכולים להיות קרובי משפחה בדרגה ראשונה כדי שלא לרוקן מתוכן את הדרישה לשני חברי ועד. בעמותה שבה ישנם יותר מ-2 חברים בוועד או בוועדת הביקורת, רוב חברי הוועד או חברתי ועדת הביקורת לא יהיו קרובי משפחה בדרגה ראשונה ביניהם, זאת כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים בין האינטרסים המשפחתיים לבין האינטרסים של העמותה וכן כדי לא לרוקן מתוכן את דרישת מספר החברים, כאמור.
מיזוג עמותות
עמותות שרוצות עקב קשיים כלכליים או מסיבות אחרות לאחד את הפעילות שלהן, המיזוג יתבצע ככלל לפי הוראות חוק החברות, התשנ"ט – 1999.
ביקורות עומק מטעם רשם העמותות
כחלק מתוכנית העבודה השנתית של רשם העמותות מקיים רשם העמותות ביקורות עומק יזומות בעמותות, באמצעות משרדי רואי חשבון הפועלים כבודקים חציוניים מטעמו. מטרת הביקורת לבדוק את פעילות העמותה ועמידתה בהוראות החוק, בהוראות תקנונה ובמטרותיה. ממצאי הביקורת מועברים ע"י רואה החשבון שביצע את הביקורת, לידי רשם העמותות, וזאת לאחר שהועברה טיוטת הדוח לתגובת העמותה. הרשם עשוי להחליט, בהתאם לממצאים, על הפעולה המתאימה ובין היתר: שלילת אישור ניהול תקין, דרישה לתיקון ליקויים במסגרת מועדים ובפרק זמן שייקבע, מינוי גורם מלווה ובמקרים מסוימים אף פירוק.
ליקויים בעמותה
עודפים משמעותיים בעמותה
עמותות המעוניינות באישור ניהול תקין, שיש להן עודפים משמעותיים שאינם משמשים למטרותיהן (לדוגמא עודפים העולים על 200% מהמחזור הכספי על פני 3 שנות כספים רצופות), בדר"כ תידרשנה, לאחר בחינת הנסיבות, לחתום על התחייבות לשימוש בעודפים לצורך קידום מטרות העמותה, על פי תוכנית פעולה ברת יישום, שתיקבע מראש.
פירוק ואיסור מכירת עמותה
פירוק מרצון
עמותה הרוצה להפסיק להתקיים, צריכה לנקוט בהליך של פירוק מרצון.
העמותה יכולה לנקוט בהליך של פירוק מרצון בתנאי שניתנה הצהרת כושר פירעון, בהתאם להליכים המפורטים בסעיפים 43-47 לחוק העמותות.
אין להעביר את נכסי העמותה במסגרת הליכי הפירוק, אלא ע"י המפרק בהתאם לאמור בסעיף 45 לחוק. במידה ונשארו נכסים לאחר פירעון חובות העמותה, לרבות הוצאות הפירוק, יש לנהוג בהם בהתאם להוראות החוק בסעיף 58, ואין לחלקם בין חברי העמותה.
איסור מכירת עמותה
סעיף 17 לחוק העמותות קובע כי "החברות בעמותה היא אישית, אינה ניתנת להעברה ואינה עוברת בירושה", בשונה מחברה, אין לחברי עמותה זכות קניינית בעמותה, הם אינם יכולים להעביר או למכור את החברות בעמותה לאחר.
בהתאם לסעיף 58(א) לחוק חל איסור על העברת נכס של העמותה למי מחבריה לאחר פירוק העמותה מרצון או לפי צו בית משפט, ואיסור זה חל גם על נכס שניתן ע"י חבר העמותה לעמותה לפני הפירוק. על מנת שנכס כאמור ייצא מתחולת האיסור לעיל, נדרשת העמותה לקבוע במועד העברת הנכס בתקנון או בהסכם כי בגמר הפירוק הוא יוחזר לחבר המעביר או לאדם אחר שנקבע על ידו, בהתאם לסעיף 58(ב) לחוק.
קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
ביום 10 בספטמבר 2015 פורסם חוזר מס הכנסה 9/2015 בנושא – קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. להלן מובאים עיקרי החוזר:
תכליתו של סעיף 46 לפקודת מס הכנסה היא להקל על פעילותם של מוסדות ציבור הפועלים בתחומים הקבועים בחוק.
באמצעות סעיף 46, המדינה מעניקה זיכוי ממס לתורם בעד תרומה שניתנת למוסדות ציבור הפועלים בתחומים הקבועים בחוק, ובכך מעודדת יחידים וחברות לתרום כספים למוסדות אלה. משכך, במקום שהמדינה תעניק הטבות מס למוסדות אלה, או תקצוב ישיר בדרך אחרת, סעיף 46 לפקודה מאפשר לה הקלה על פעילותם של מוסדות אלה.
סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה קובע שאדם שתרם בשנת מס סכום העולה על 190 ₪ לקרן לאומית או למוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9(2), יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה, ולחברה- בשיעור מס החברות.
לשם קביעתו של מוסד ציבור לצורך סעיף 46 לפקודה, על המוסד לפתוח תיק ולהגיש בקשה, ולנהל פנקסים כדין. לשם כך, על מגיש הבקשה לפנות לאגף המע"מ על מנת להירשם כמלכ"ר (טופס 24), לפנות לפקיד שומה לפתיחת תיק, וכן למחלקת ניכויים ולפתוח תיק ניכויים.
"ועדת פריש"
הוקמה ביום 3 בדצמבר 2013, ועדה ציבורית בראשות השופטת (בדימוס) שרה פריש, שתבחן את אמות המידה והקריטריונים שלפיהם יקבל מוסד ציבורי אישור זיכוי מס בגין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. המטרה ליצור מדיניות ברורה אשר תביא להגברת השקיפות והסרת החשש לאפליה בהליך האישור לפי סעיף 46. הועדה הגישה המלצות כאמור ואלו אומצו ע"י שר האוצר שהורה לגורמים המקצועיים לפעול בכל הדרוש ליישום.
במסגרת סעיף 9(2) לפקודה הוגדר המונח מוסד ציבורי, וכן נקבעה רשימת המטרות הציבוריות. קיומו של מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה, הינו תנאי סף לקבלת אישור לפי סעיף 46 לפקודה.
"מוסד ציבורי" לפי סעיף 9(2) לפקודה- "חבר בני אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים ל"מטרה ציבורית" ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד והם מגישים דין וחשבון שנתי לגבי נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פקיד השומה עפ"י תקנות שהתקין שר האוצר".
"מטרה ציבורית" לפי סעיף 9(2) לפקודה- "מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה ע"י שר האוצר כ"מטרה ציבורית". קיימות מספר מטרות נוספות המנויות בהוראות הסעיף.
אישור לפי סעיף 46 ייבחן גם לאור פעילותו למטרה ציבורית, הלכה למעשה, כמופרט להלן:
- פעילות שנועדה לקדם את רווחת הציבור, איננה פעילות פרטית או עסקית ואיננה באה לקדם את עניינם של פרטים מסויימים.
- הפעילות מקדמת, ללא אפליה, את רווחת הציבור ככלל או רווחתם של ציבורים מובחנים בעלי זהות, עניין או צרכים משותפים הכלולים במטרה הציבורית, אך לא את רווחתם של קבוצות חברתיות סגורו.
- פעילות שאינה נוגדת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
- פעילות שמימושה איננו כרוך בהפרת חוקי המדינה.
- פעילות שאינה פוגעת בביטחון הציבור והמדינה.
- פעילות שאינה פוגעת בתקנת הציבור.
- הפעילות אינה מסייעת, במישרין או בעקיפין, למטרה פוליטית – מפלגתית
- פעילות שמימושה אינו כרוך במישרין או בעקיפין בפעולות הכלולות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, לרבות שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
- הפעילות היא בעלת אופי מתמשך.
בעת קבלת בקשה לאישור לפי סעיף 46, מחלקת מלכ"רים ומוסדות ציבור תבדוק ותוודא התקיימותם של תנאים אלה במוסד הציבורי :
- כל מטרותיו של המוסד הן מטרות ציבוריות כמשמעותן בסעיף 9(2) לפקודה.
- המוסד הוא בעל אישור ניהול תקין מאת הרשם הרלבנטי (בשנת הפעילות השנייה - אישור הגשת מסמכים) והוא מקיים פעילות ציבורית כאמור לעיל, הלכה למעשה. יובהר כי אישור ניהול תקין מהווה רק חזקה להתקיימות נהלי רשם העמותות ואם במהלך בדיקה יתברר כי התנאים לא התקיימו הרי שלא יינתן האישור ומידע על כך יועבר לרשם העמותות.
- פעילות המוסד מקדמת, ללא אפליה, את רווחת הציבור ככלל או רווחתם של ציבורים מובחנים בעלי זהות, עניין או צרכים משותפים הכלולים במטרה הציבורית, אך לא את רווחתם של קבוצות חברתיות סגורות.
- המוסד הציבורי יפעל לקידום המטרה הציבורית ללא יצירת קשר או התניה בין שיעור ההשתתפות במימון הוצאות המוסד לבין הציבור הנהנה משירותיו, לרבות קידום אינטרסים של התורם. תרומות והשתתפויות לא יהיו תנאי או מסווה לקבלת כל תמורה מהמוסד.
- התמורה שהמוסד גובה בגין מכירת נכסים או מתן שירותים הקשורים לפעילות הציבורית השוטפת, נמוכה באופן מהותי ממחירי השוק.
- מפעילי המוסד, עובדיו ובעלי עניין בו לא יפיקו במישרין כל הנאה כלכלית אישית לבד משכר סביר שהוא פונקציה של פעילותם במוסד.
- שכר עובדי המוסד הציבורי ומנהליו לא יעלה על עלות שכר מקסימאלית של מנכ"ל במשרד ממשלתי, למעט מקומות שבהם חלים הסכמי שכר ענפיים או קיבוציים. לעניין זה תינתן התייחסות מפורטת בהוראת ביצוע כמפורט להלן.
- המוסד אינו פועל למטרות רווח. המוסד לא יחלק רווחים/עודפים לחבריו. רווח/חלוקה אסורה לעניין זה, לרבות חלוקת טובות הנאה בכסף או בשווה כסף, תשלומי שכר בלתי סבירים וכו'.
- המוסד לא יחלק כספים, נכסים או מוצרים בני קיימא ולא ייתן טובות הנאה בכסף או בשווה כסף, בדרך כלשהיא, לרבות על ידי הסבה מראש של זכות, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא אם החלוקה האמורה הינה לשם הגשמת מטרותיו הציבוריות של המוסד.
- הקריטריונים/תנאי הזכאות לקבלת שירותים מהמוסד עומדים במבחנים אובייקטיביים המפורסמים לציבור הרחב/או הרלוונטי.
- תהליכי קבלת החלטות במוסד נעשים עפ"י אמות מידה ציבוריות, תוך מתן זכות שווה לכל חבר הנהלה בתהליך קבלת החלטות, לשם קידום המטרה הציבורית בלבד.
- המוסד משתמש בנכסיו והכנסותיו להשגת מטרותיו הציבורית בלבד ואינו צובר, באופן לא סביר, נכסים או הון לתקופה ממושכת בלי להשקיעם בקידום מטרות קונקרטיות או מבלי שיש לו תכנית עדכנית, מעשית ויעילה לשימוש בכספים אלה לצורך קידום מטרותיו.צבירת נכסים או הון כאמור תהא בכפוף למדיניות שתיקבע מעת לעת בנושא זה, בנוהל שר האוצר להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה (לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה 1985).
- כספי המוסד הלא מיועדים יושקעו באפיקי השקעה בהתאם לאמור בחוק החברות (תיקון מס' 23 התשע"ד 2013- , הדן בנושא אפיקי השקעה סולידיים לכספים עודפים של קרנות לתועלת הציבור. המוסד הציבורי יגיש חוות דעת רו"ח המצהיר כי נבדקו אפיקי ההשקעה כאמור. בנוסף לכך יוכרו אפיקי השקעה סולידיים נוספים אשר אושרו ע"י בעל סמכות פיקוח ייעודי לתחום בו פועל המוסד הציבורי (דוג' מוסדות להשכלה גבוהה אשר משקיעים באישור ות"ת).
- פעילות המוסד ממומנת (בין היתר) מתרומות בכסף או בשווה כסף או שנעשית בחלקה על ידי מתנדבים.
- המוסד אינו מסייע במישרין או בעקיפין לפעילות פוליטית - מפלגתית.
- המוסד אינו מעסיק אדם אשר העסקתו כרוכה בניגוד אינטרסים ויש בה משום דרך עקיפה לחלוקת רווחים.
- המוסד לא יתקשר בחוזה למכירה או קנית נכס, לאספקה או מתן שרות עם אדם, שההתקשרות עימו כרוכה בניגוד אינטרסים ויש בה משום דרך עקיפה לחלוקת רווחים.
- במקרה של פירוק, נכסי המוסד יועברו למוסד ציבורי אחר הפועל למען מטרה ציבורית דומה ובידו אישור מוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה.
- המוסד הציבורי יהא רשאי לקיים במסגרתו פעילות עסקית, שאינה משתלבת וכרוכה עם פעילותו הציבורית, בתנאים המצטברים הבאים: היקף הפעילות העסקית אינו מהותי ביחס לכלל פעילות המוסד, אינו חלק מליבת העשייה (כגון העסקת בעלי מוגבלויות) ולא יעלה על שיעור של 25% מפעילות המוסד הציבורי. וכן כי המוסד מנהל שתי מערכות ספרי חשבונות נפרדות, האחת לפעילותו הציבורית והשנייה לפעילותו העסקית ומדווח על הכנסתו מעסק כדין.
- המוסד איננו מממן פעילות עסקית גירעונית מתמשכת.
- רווחי עסקיו של המוסד מופנים למימוש מטרותיו ולמימון פעילותו הציבורית.
- מוסד המאוגד כחברה (חל"צ - כהגדרתה בחוק החברות) אינו רשאי לגייס הון מהציבור על ידי הנפקת מניות. מניות החברה לא תקננה כל זכות למעט זכויות הצבעה. המניות לא ניתנות למכירה בתמורה. העברת המניות לגורם כלשהו אחר, טעונה אישור המוסד, ומותנית בשמירה על זכות שווה לכל חבר מחברי החברה.
- פעילות המוסד הינה בעלת זיקה למדינת ישראל, לרבות פעילות למען אזרחי מדינת ישראל בחו"ל.
- תאושר פעילות מוסד בעלת אינטרס לאומי מובהק (כגון הסברה) או פעילות הומניטארית דחופה ונקודתית (אד הוק). פעילות כאמור תאושר בכפוף להתייעצות עם משרד החוץ. אישור מוסד כאמור עשוי שיהא לפרק זמן מוגדר בהתאם לאופי הפעילות.
- מוסד ציבורי יגדיר את מטרותיו הציבוריות במסמכי היסוד, בתעודת הרישום ובתקנון התאגיד הרשום. לעניין זה הדרישות הקבועות בסעיף 9(2) לפקודה, יעוגנו במידת האפשר במסמכי היסוד של המוסד ויקבלו ביטוי בדפוסי הפעולה והניהול השוטף הנדרשים ממוסד ציבורי.
חובת דיווח על שינויים
בהתאם לחוזר מ"ה, מוסד ציבורי יודיע לרשות המיסים על כל שינוי שיחול במטרותיו, בתזכיר, בתקנון, בהרכב חברי ההנהלה, בשם המוסד, בכתובת המוסד, בתחומי הפעילות וכן על דבר פירוקו והפסקת פעולתו.
