ביום 2/5/2012 אושר בכנסת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (להלן - חוק קופות גמל).
במסגרת תיקון זה בוצעו תיקונים נרחבים בחלק מסעיפי הפקודה וכן התאמות נדרשות בחוק קופות הגמל.
בין יתר הסעיפים שתוקנו תוקן גם סעיף 32(9) המתייחס לבעלי שליטה בחברות מעטים, לפיו חברת מעטים תהיה רשאית לנכות כהוצאה לצרכי מס, סכומים שתשלם עבור בעל השליטה לצורך הבטחת זכויות הקצבה, התאמנו עבורכם את סכומי ההפקדה המותרת בניכוי וכן את הטבות המס בהתאם לתקרות לשנת 2015, כמפורט להלן:
1. הפקדות שוטפות לקופת גמל:
סכומים שתשלם החברה למרכיב התגמולים עבור חבר בעל שליטה העובד בה כשכיר (במשכורת חודשית) וזאת עד לסכום מרבי של 2,778 ₪ המהווים את השיעור הקבוע בחוק (7.5% מתקרת שכר של 4 פעמים השכר הממוצע במשק בסך 9,260 ₪ לשנת 2015) בדיוק כפי שמקובל לגבי עובד שכיר רגיל. יובהר כי סכום/שיעור זה כולל את השיעור המרבי לביטוח אכ"ע העומד על 3.5% ממשכורת בעל השליטה, והוא יוכר לחברה כהוצאה בתנאי שבעל השליטה ישלם לפחות 5% ממשכורתו כאמור (ניתן לשלם עד 7%).
המגבלה שהייתה תקפה לעניין ההוצאה המוכרת לפני תיקון החוק לפיה ניתן היה לנכות כהוצאה רק 12,340 ₪ בשנה, עדיין תקפה ביחס להפקדת מרכיב הפיצויים בלבד, ויובהר כי הפקדת פיצויים בסכום שעולה על תקרה שנתית זו אך אינו עולה על משכורת חודש אחד לשנה, אינו מוכר כהוצאה לחברה אך אין צורך לבצע זקיפת שווי לבעל השליטה בגינו ואף אין צורך לתאמו כהוצאה עודפת.
בעל שליטה שעדיין מעוניין בהטבות מס כעמית עצמאי ויש לו מוצרים פנסיוניים ישנים ששולמו במעמד עצמאי (ניכוי וזיכוי בשיעור כולל של 16% מתקרה הכנסה נוספת בסך של 8,700 ₪ לחודש) מומלץ שישקול הפקדה במעמד שכיר על שכר שאינו עולה על 26,100 ₪.
להלן מספר מודלים אפשריים לבניית הסדר פנסיוני עבור בעל שליטה:
אפשרות ראשונה- להגדיר שכר מבוטח בסך של 26,100 ₪ בלבד:
- הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 1,028 ₪ לחודש, 12,340 ₪ לשנה.
- הפקדת מעסיק ועובד למרכיב התגמולים בקופת הקצבה עד לשיעור המרבי 7.5% מעסיק + 5%-7% עובד על השכר בסך של עד 26,100 ₪.
- במידה וישנם רכיבי הכנסה נוספים החייבים במס ניתן לבצע הפקדת כעמית עצמאי 16% לקופת גמל לקצבה בסך 1,392 ₪ לחודש (11% מהכנסה חייבת של 8,700 ₪ לצורך קבלת ניכוי ועוד 5% מאותה הכנסה לצורך קבלת זיכוי ממס בשיעור 35%).
- החברה רשאית לשלם סכום נוסף לביטוח אכ"ע על הפרש השכר שבין 26,100 ₪ לתקרה בסך 37,040 ₪ ותוכר הוצאה מרבית נוספת של 3.5% מההפרש הנ"ל לצורך רכישת הכיסוי.
- בעת עזיבת העבודה, את הפיצויים שנצברו בקופה לקצבה ניתן לייעד למטרת קצבה באמצעות ביצוע רצף קצבה על פי סעיף 9(7א)(ז) לפקודה. בנוסף, בעל השליטה יהיה רשאי למשוך פיצויים במזומן שיותרו כהוצאה בספרי החברה ויהיו פטורים ממס בידיו, בכפוף לתקרת הפטור במועד פרישתו.
אפשרות שנייה- לבעל שכר גבוה של 37,040 ₪ ויותר:
- הפקדה לגמל במסגרת החברה בשיעור 7.5% משכר של עד 37,040 ₪ בחודש דהיינו, 2,778 ₪ בחודש הכוללים את הפרמיה לביטוח אכ"ע.
- העובד יפקיד במקביל את חלקו בשיעור 5%-7%, בסכום שבין 1,852 ל- 2,593 ויהיה זכאי בגין חלק מהפקדתו בסך של עד 609 ₪ = 7% מ- 8,700 ₪ לחודש, לזיכוי ממס בשיעור 35% מסכום זה.
- הפקדה במסגרת החברה לקופה לקצבה עבור פיצויים בסך 1,028 ₪ לחודש, 12,340 ₪ לשנה.
- העובד יפקיד לקופת גמל כעמית עצמאי 435 ₪ בחודש שהם 5% מ- 8,700 ₪ וזאת לצורך קבלת זיכוי ממס בשיעור 35%.
- בעת עזיבת העבודה, הפיצויים שנצברו בקופה לא משלמת לקצבה, ניתן לייעדם למטרת קצבה באמצעות ביצוע רצף קצבה על פי סעיף 9(7א)(ז) לפקודה. בנוסף, בעל השליטה יהיה רשאי למשוך פיצויים במזומן שיותרו כהוצאה בספרי החברה ויהיו פטורים ממס בידיו, בכפוף לתקרת הפטור במועד פרישתו.
הערות:
- המשכורת שעליה זכאי המעביד להפקיד לגמל, פיצויים ואובדן כושר עבודה אינה כוללת שווי שימוש ברכב.
- בגין הפקדה כעמית עצמאי ניתן להפקיד לקצבה עבור כל רכיבי המשכורת שאינם מבוטחים לרבות עבור החזרי הוצאות ושווי שימוש ברכב וכן עבור הכנסות נוספות חייבות במס שאינן משכורת.
- בנוסף לאמור לעיל, בעת עזיבת העבודה, את הפיצויים שנצברו בקופה (משלמת או לא משלמת לקצבה) ניתן לייעד למטרת קצבה באמצעות ביצוע רצף קצבה על פי סעיף 9(7א)(ז) לפקודה. בנוסף, בעל השליטה יהיה רשאי למשוך פיצויים במזומן שיותרו כהוצאה בספרי החברה ויהיו פטורים ממס בידיו, בכפוף לתקרת הפטור במועד פרישתו.
2. תשלום קצבה חודשית:
על פי פיסקה (א)(3) החדשה – רשאית החברה לקזז כהוצאה לצרכי מס סכומים נוספים ששילמה כקצבה חודשית לעובד לשעבר שהיה בעל שליטה בה או לקרובו, שאינה עולה על סכום המתקבל ממכפלת משכורתו הממוצעת בכל שנות עבודתו בחברה, ב-1.5% בשל כל שנת עבודה, ה"משכורת מהמוצעת" – הנה סך כל משכורתו של העובד במהלך כל שנות עבודתו בחברה, כשהוא מחולק בשנות עבודתו בחברה (הממוצע הנ"ל אינו כולל מנגנון הצמדה ומבוצע על בסיס נומינלי בלבד).
דוגמה:
בעל שליטה שפורש לאחר 30 שנה מהחברה שבה עבד, סה"כ משכורותיו במשך כל ה- 30 שנה מסתכם בסך 5,000,000 ₪.
החישוב:
המשכורת הממוצעת - 166,666 = 30 / 5,000,000
גובה הקצבה – 1.5% לכל שנת עבודה * 30 שנה = 45%
הקצבה השנתית המותרת בניכוי = 75,000 = 45% * 166.666
סך הקצבה - 6,250 ₪ לחודש.
הבעיות בסעיף:
- אין מנגנון הצמדה למשכורות ששולמו בכל שנות העבודה וחיבורן הנו על בסיס נומינלי, כתוצאה מכך נשחק מאוד השכר הממוצע.
- אין מנגנון לעדכון סכום הקצבה מרגע שהחל תשלומה.
- לא ברור כיצד תנהג רשות המיסים במקרה שבו תבקש חברה להעביר את סיכון תוחלת חייו של הזכאי לקצבה, לצד שלישי (חברת ביטוח), האם הסכום החד פעמי שתשלם החברה לחברת הביטוח אשר כל מטרתו תשלום קצבה לבעל השליטה לכל ימי חייו, יותר לה בניכוי ואם כן באיזה אופן.
משרדינו יעמיד לרשותכם את מיטב אנשי המקצוע לשאלות שיעלו בעניין חוזר זה
חוות הדעת נכתבה ע"י קובי יתח, מומחה מיסוי פנסיוני ומנהל תחום מיסוי פנסיוני בשטיינמץ עמינח משרד רו"ח.
