בשנים האחרונות הולכת ומתבררת תמונה גלובלית לפיה אזרחי מדינות שונות בעולם מחזיקים בהון אשר אינו מדווח לרשויות במדינות בהן הם מתגוררים. גם הרשויות בישראל מודעות לתופעה, ובשנים האחרונות גם ישראל הצטרפה למגמה העולמית של הגברת המאבק בהון השחור וחשיפת הון לא מדווח של אזרחים ישראלים.
רשות המיסים כבר פרסמה בגלוי את דבר החקירה המקיפה שנעשית על ידה כנגד ישראלים המחזיקים כספים בבנקים בשוויץ, וצפוי כי מהלכים שכאלו רק יגברו וינקטו מול מדינות נוספות. לצורך כך, רשות המיסים פועלת לעדכון רבות מאמנות המס שישראל חתומה עליהן, כך שיתווסף להן סעיף המאפשר לרשויות המס במדינה האחרת לספק מידע לרשויות המס בישראל גם מתוך דיווחים שהגיעו לידיעתן של אותן רשויות מס זרות. כמודל לדרך פעולה זו ניתן לקחת את חקיקת ה-FATCA האמריקאית שכבר נכנסה לתוקף, ומכוחה הבנקים הישראליים כבר מחוייבים לדווח לרשויות בארה"ב על אזרחים אמריקאיים המחזיקים חשבונות. כפי שהתפרסם, בנק לאומי נאלץ לשלם לרשויות בארה"ב סכומי עתק כקנס על אי דיווח כאמור.
בכדי לאפשר לאזרחים ישראלים להם הון בלתי מדווח להסדיר את הדיווח מול הרשויות בטרם ינקטו נגדם הליכים מתאימים, מאפשרת רשות המיסים נוהל גילוי מרצון במסגרתו יוסדר ההון הבלתי מדווח. נכון להיום נקבע כי ניתן יהיה לפנות במסגרת נוהל הגילוי מרצון רק עד תום שנת 2016, ולאחר מכן צפוי כי רשויות המס יפעילו את מלוא הכלים העומדים לרשותם כנגד המעלימים.
חשוב לציין כי רבים מ"המעלימים" כלל אינם יודעים שהם כאלה. קיימים מקרים רבים של ישראלים אשר עבדו בעבר בחו"ל וצברו שם כספים, קיבלו ירושות או מתנות בחו"ל וכד', ועקב היותם שכירים רגילים בישראל אשר אינם מחוייבים להגיש דוחות למס הכנסה, הם כלל אינם מודעים שהם נחשבים לבעלי "הון שחור" בלתי מדווח. לכן חשוב כי כל אזרח ישראלי יבחן את מצב נכסיו, רצוי מאוד בסיוע יועץ מקצועי, בכדי לא למצוא את עצמו כמעלים הון או הכנסות.
בכדי לעודד הון את גילוי ההון הבלתי מדווח, ניתן על ידי רשות המיסים חלון הזדמנויות קצר יותר שיחול עד ליום 6.9.15, כאשר עד לתאריך זה ניתן יהיה לפנות לרשות המיסים בשני מסלולי גילוי מיוחדים שאמורים להקל על התהליך. מסלול אחד הינו הגשת בקשה אנונימית לבירור חבות המס מול רשות המיסים וגילוי פרטי הפונה רק לאחר שרשות המיסים נתנה את הסכמתה לקבלת הבקשה. מסלול זה אמור לתת מעין "רשת ביטחון" לפונה כך שפרטיו לא יחשפו עד למועד בו הוא כבר יודע כי בקשתו אושרה על ידי רשות המיסים.
מסלול שני הינו לגבי מקרים בהם סכומי ההון הלא מדווח נמוכים יחסית, דהיינו הון בלתי מדווח בסכום של עד שני מליון ₪ והכנסות בלתי מדווחות של עד חצי מליון ש"ח. במקרים אלו הבקשות תטופלנה בהליך מזורז ומקוצר, אך מאידך לא יתאפשר להגיש בקשות אנונימיות במסלול זה.
חשוב לציין כי רשות המיסים התחייבה שככל שהבקשה לגילוי מרצון לא תאושר, היא לא תעשה שימוש במידע שבבקשה, גם לא בהליך אזרחי. כמו כן רשות המיסים התחייבה לטפל בבקשות בתוך שלושה חודשים, ובמקרים חריגים בלבד עד חצי שנה, כך שצפוי מענה מהיר לפונה שיתן לו ודאות להמשך התנהלותו מול רשות המיסים.
מאחר ומדובר בהליך לא שגרתי שעלולות להיות לו השלכות הן על העבר והן על העתיד, חשוב כמובן להעזר באיש מקצוע מתאים. איש המקצוע אמור לבחון את ההיסטוריה של הפונה ולייעץ לו מה הם סיכויי הפניה, באיזה אופן כדאי לנסח אותה וכמובן יוכל ללוות את כל ההתנהלות מול רשות המיסים במהלך הטיפול בבקשה.
מאחר והמסלולים המיוחדים זמינים לתקופה מוגבלת, הר שקיים חלון הזדמנויות קצר ביותר להסדרת הנושא מול מס הכנסה ללא נקיטה בהליכים מצדם, ועל כן חשוב לפנות ליועץ מתאים מוקדם ככל האפשר על מנת להניע את התהליך.
קיימות שתי נקודות משמעותיות שיש לתת להן תשומת לב גבוהה בעת הבחינה האם לפנות לגילוי מרצון, ומחזקות את הצורך לליווי מקצועי מתאים. נקודה אחת הינה מקור ההון הבלתי מדווח. בהעדר אסמכתאות מתאימות, מס הכנסה מטיל מס על קרן ההון הבלתי מדווח, בנוסף כמובן למס המוטל על ההכנסות שנבעו מההון הבלתי מדווח, ומס זה יכול להגיע לסכומים גבוהים ביותר. נקודה שניה הינה שיעור המס שיחול הן על קרן ההון הבלתי מדווח והן על הרווחים הבלתי מדווחים, בתוספת האפשרות לקיזוז הפסדים. נושאים אלו בדרך כלל מסוכמים במהלך המשא ומתן מול רשות המיסים, ולכן חשוב ביותר כי גורם מקצועי הבקי בהליכים אלו ובמשא ומתן מול רשות המיסים ילווה את התהליך לכל אורכו על מנת להגיע לתוצאה המיטבית.
הייעוץ יינתן בחינם על ידי עו''ד ורו''ח שמוליק הירשפלד בשיחה ב-4 עיניים, בדיסקרטיות מלאה.
